מכל מקום, הדבר מחייב חקיקה, וכל עוד זו לא נעשתה, ניצבת בפנינו הלכת רוט, אשר על פיה, מוגבלת סמכות ראש ההוצל"פ למנות כונס נכסים לנכס ספציפי, בעוד מינוי כונס נכסים על פי תקנה 388 לתקנות סד"א, מאפשר לשופט בית משפט להסמיך את כונס הנכסים לבצע משימות רבות, שחלקן פורט בתקנה 388(א)(4), אשר הובאה במלואה לעיל, בפיסקה 41.
- על כן, זוסמן, כאשר דן הוא בענייני "הוצאה לפועל מן היושר", מביא כדוגמא את הצורך במינוי כונס נכסים, מצד הזוכה, כאשר החייב "התקשר עם פלוני לשם קניית מגרש או בית, אך לא רשם את הרכוש על שמו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, ירושלים, 1995), עמ' 623). במקרה זה, כדי למנוע מצב שבו לחייב אין אינטרס לרשום את הנכס על שמו, העיקול לא יעזור, שכן "קניינו שביושר של החייב והעיקול, יכולים להתקיים זה בצד זה לעולמי עד, והחוב לא ייפרע" (שם, שם). לעומת זאת, אם ימנה בית משפט כונס נכסים לפי תקנה 388, אשר יקבל סמכויות מבית המשפט על פי תקנה 388(א)(4), כי אז יכול אותו כונס, "לתבוע את המוכר ולהעביר לו את הרכוש, יחתום, במקום החייב, על שטר מכר בלשכת רישום המקרקעין, ולאחר מכן, יוכל הוא, כונס הנכסים, אף לממש את הרכוש" (שם, שם).
- דוגמא זו, היא אילוסטרציה לכך שרק הליך שאותו מנהל כונס הנכסים, בפיקוח בית משפט, יכול להביא עמו את התוצאה, אשר אליה חותר ההליך המשפטי, קרי: ביצועו של פסק דין, ומניעת התחמקות של החייב, בתואנות מתואנות שונות.
- מבלי לקבוע מסמרות, במהלך הדיונים בתיק, אוזני הרגישה שמעה דברים קרובים מאוד לדוגמא הנ"ל, ככל שמדובר בנכסים שיש למשיב או שהמשיב עסק ברכישתם. לפיכך, גם מנקודת מבט זו, מינוי כונס הנכסים על פי תקנה 388, יהיה אפקטיבי בתיק שבפניי (אין בדברים קצרים אלה, כדי לגרוע מן הפרק "מן הכלל אל הפרט", שם איישם את הנתונים העובדתיים של התיק שבפניי על התשתית הנורמטיבית, אשר מוצגת בפרק זה).
- כיום, לאחר תיקון התקנות בשנת תשס"א, נוספה תקנה 387ב לתקנות סד"א, אשר אומנם עוסקת בכינוס נכסים זמני, אך ניתן ליישמה ולהפעילה, בקל וחומר, על כינוס נכסים לאחר פסק דין, במסגרת "הוצאה לפועל מן היושר". במסגרת תקנה זו, רשאי בית משפט להעניק לכונס הנכסים סמכויות רחבות ביותר, כמפורט בתקנה 387ב, אשר זו לשונה (כאשר יש לזכור כי רשימת הסמכויות הנקובה בתקנה 387ב(ג), אינה רשימה ממצה, שכן ברישא של סכסוך קיבוצי ג, מופיע צמד המילים "בין השאר"):
")א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.