בשלב מאוחר יותר, הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה שנייה למינוי כונס נכסים, שבה, במקום להסתמך על ההסכם שבין הצדדים, הסתמכו הם על העובדה, כי הם זכאים להשתתף ברווחים המופקים מן הפטנט (שם, בעמ' 417, מול האות ב).
בית המשפט המחוזי נענה לבקשה השנייה, ומינה מקבל נכסים זמני, אשר לפי הצו של בית המשפט המחוזי, תפקידו היה לשמור על כך שרכוש המערערים, הכולל את הספרים, לא יסולק ממקום הנתבעים, וכי כונס הנכסים ישגיח על מכירת החלונות המיוצרים לפי הפטנט, ויקבל את ההכנסה לידיו.
- בית המשפט העליון, מסתמך על תקנות הפרוצדורה האזרחית (המנדטוריות, אשר קדמו לתקנות סדר הדין האזרחי, שנחקקו על ידי שר המשפטים הישראלי), אשר מסמיכות את בית המשפט למנות מקבל נכסים, אם הוא מוצא זאת לצודק ולנכון. השופט דונקלבלום, מציין כי תרופה זו מקורה במשפט האנגלי, ומסביר כי על אף הלשון הרחבה של תקנת הדיון, היא "איננה מקנה לבית משפט זכות בלתי מוגבלת למינוי מקבל נכסים, ואת הזכות הזאת יש לצמצם למקרים שמינוי כזה מותר לפי העקרונות המקובלים בחוק ובפרקטיקה באנגליה" (פרשת טחורש, שם, בעמ' 418, מול האות ו).
- מיד לאחר מכן, קובע השופט, כי לפי החוק והפרקטיקה האנגליים, ישתמשו בתי המשפט בכוח הניתן להם למינוי כונס נכסים, בשלושה מקרים אלה (פרשת טחורש, שם, בעמ' 418, מול האות ז - עמ' 419, למעלה):
")א) כדי לשמור על הרכוש, נשוא המחלוקת, בזמן שקיים סכסוך התלוי ועומד לפני בית המשפט;
(ב) לשמור על רכוש הנתון בסכנת השמדה, על ידי אנשים אשר להם נמסר הרכוש הזה, על ידי החוק, או על ידי האנשים שיש להם זכות ישירה, אבל רק חלקית באותו הרכוש;
(ג) לשם ביצוע פסקי דין, במקרים ידועים".
- בהמשך, אומר השופט דונקלבלום, על בסיס הספר הידוע (Kerr, on Receivers), כי מטרת מינוי של מקבל נכסים, "היא לשמור על רכוש לטובת האנשים שיש להם זכות על אותו הרכוש" (פרשת טחורש, שם, בעמ' 419, מול האות א). השופט מציין, כי "ישנם שני סוגי מקרים בהם נעשה המינוי", והוא מפרט אותם, באופן הבא, ומדגיש את הדברים הבאים (שם, שם, בין האותיות א-ג):
")א) כדי לאפשר לאנשים שיש להם זכות לגבי רכוש ידוע, לקבל את ההנאה מאותה זכות, ולשמור על הרכוש עד שימכר;
(ב) לשמור על הרכוש במקרה שצפויה לו סכנה.
בין המקרים של הסוג הראשון, נזכרים: ביצוע פסקי דין, מינוי מקבל נכסים לפי דרישה של בעל משכנתא. בין המקרים מהסוג השני, נזכרים: סכסוכים בין יורשים, שמירה על רכוש השייך לאנשים בלתי שפויים בדעתם, סכסוכים בין שותפים, וכדומה.