הסכום המקורי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת אחיטוב) כסנקציה בהליך בזיון בית משפט הראשון, היה תשלום של 100,000 ₪ (מאה אלף שקלים חדשים) בגין כל יום שבו לא תקוים ההחלטה נשוא הדיון, בדבר העברת המניות, החל מהיום שלמחרת ההחלטה (מובא בפיסקה 1 לפסק דינו של השופט פוגלמן הנ"ל).
לאחר שהמניות הועברו, במקום ביום 22.8.06, ביום 4.9.06 (כאמור בסיפא של פיסקה 1 לפסק הדין הנ"ל), התעוררה השאלה האם האיחור נבע ממניעה אובייקטיבית, אם לאו, והאם היתה הצדקה להמתנה לערעור, וזאת כנימוק לאי הפעלת הסנקציה האכיפתית של בזיון בית המשפט (לענין התכלית האכיפתית של הליכי בזיון בית משפט, לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, ראה את האסמכתות הרבות שהובאו בפיסקה 7 לפסק הדין).
מבלי לפרט את העובדות המיוחדות של אותו פסק דין, די אם אציין כי לענין גובה הקנס הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בגובה הסכום על פי סעיף 79א, לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. מכוח סעיף זה, קבע בית המשפט העליון, בפיסקה 12 לפסק הדין, כי הקנס יועמד על 50,000 ₪ ליום (מחצית הסכום שקבעה הערכאה הראשונה).
- במסגרת החלטתי זו, כאשר דנתי בבקשה הראשונה של המבקשים, למנות כונס נכסים לאחר פסק הדין, הזכרתי מספר פעמים (ראה: פיסקאות 92, 94, 105, ו-116 לעיל) את הצורך בשמירת שלטון החוק, כאחד מן השיקולים אשר הביאוני לקבל את עמדת המבקשים ולמנות את עו"ד יצחק מינא, ב"כ המבקשים, ככונס נכסים, לאור מתן פסק דין.
- בית המשפט העליון הסביר כי גם ההליך של בזיון בית משפט, נועד, בין היתר, לבצר את שלטון החוק. וכך אומרת השופטת אילה פרוקצ'יה - אשר לדבריה הסכימו השופט אשר גרוניס והשופט אליקים רובינשטיין - באחת מן הפרשות שבה דן, לאחרונה, בית המשפט העליון בסוגיית בזיון בית המשפט (ערעור פלילי 517/06 בעז מנור נ' KPMG Inc ; [פורסם בנבו], ניתן ביום ט אב תשס"ז ( 24.7.07) ; הציטוט הינו מפיסקאות 13- 12 של פסק הדין):
"האפקטיביות של שלטון החוק נבחנת, בין היתר, ביכולתו של השלטון לאכוף החלטות וצווים שיפוטיים. באין אכיפה של צווים שיפוטיים, שוררת אנרכיה חברתית, ונפגע מעמדן של נורמות ההתנהגות וההחלטות השיפוטיות שנועדו ליישמן. אי-ציות לצווי בית משפט מהווה הפרה של מהלך עשיית הצדק, הפוגע ביסודות הדמוקרטיים עליהם בנויה החברה, ולצורך התמודדות עם אפשרות הפרה כזו, ניתן כוח שיפוטי לפעול באמצעים שונים שנועדו לכפות על מבזה צו שיפוטי לקיימו (Morris v. Crown Office (1970) 2QB 114, 122). חשיבות ההליך למניעת בזיון בית המשפט אינה מוגבלת לצדדים להתדיינות. הוא נועד בעיקרו להגשים אינטרס ציבורי החותר להבטיח את שלטון החוק דרך ביצועם של פסקי דין. חשיבותו חיונית להשלטת המודעות החברתית בדבר החובה לכבד את החוק ואת צווי מערכות אכיפת החוק ולהגנה על מעמדה של הרשות השופטת. בראייה רחבה, החובה לאכוף צווים שיפוטיים הינה מסימני ההיכר של משטר חופשי ודמוקרטי (ערעור פלילי 126/62 דיסנצ'יק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י יז(1) 169, 179 (1963)).