"ולבסוף מערערת המערערת על אשר לא נעתר הנשיא התורן המלומד לבקשתה למנות לתחנת הדלק האמורה מנהל או כונס נכסים שינהלה במקום המשיב. לטענתה מסכל המשיב במו ידיו כל סיכוי סביר לממש חלקו או חלק העזבון בתחנה זו במחיר הוגן, באשר בהנהלתו הכושלת אין התחנה מביאה רווחים. אלה הן טענות עובדתיות המוכחשות מטעם המשיב, ושאין לאל ידי בית-משפט לערעורים להכריע בהן. הנשיא התורן המלומד כתב בהחלטתו שאם המערערת צודקת בטענותיה אלה, כי אז 'ברור שאין הענינים יכולים להישאר כמות שהם, ויש.... לממש את הרכוש כל זמן שנשאר סיכוי למכור את העסק במחיר סביר'. לדעתי הדין עמו גם בזאת. כונס הנכסים שנתמנה על-ידיו, כשם שמוטל עליו 'להשתלט' על זכויותיה כלפי המערערת עצמה, כן מוטל עליו 'להשתלט' על זכויותיה של המערערת כלפי המשיב - וזכותה לשמירת ערכו של העסק ואף לעלייתו בכלל זה. זכותה זו יוכל לממש רק על-ידי דאגה מעשית שהמשיב אמנם ינהל את העסק ביעילות ובנאמנות כדבעי.
התוצאה היא שהערעור יידחה ומינוי כונס הנכסים יתאשר.
המערערת תישא בהוצאות המשיב בערעור זה; אך כדי לציין מורת רוחנו על הצורה המרושלת (בעיקר מבחינת הכתיב) בה הוגשו לנו טענות המשיב, נקבע הוצאותיו בסכום כולל של 300 ל"י בלבד".
- וכך, סיכם, בתמצית, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תל-אביב, תשס"ז-2007), עמ' 587-586, את ההלכות העולות מפסק הדין בפרשת כהן-רייך, הנ"ל:
"נושה ביקש מינוי כונס-נכסים לצורך 'הוצאה לפועל מן היושר', דהיינו: לשם מימוש זכויותיה של החייבת כיורשת. מינוי הכונס אכן אושר, כדי להמריץ את החייבת לנקוט בהליכים לחלוקת הירושה, וכך לאפשר לנושה 'לנגוס' מחלקה של היורשת בעיזבון. נראה היה, שהליך של 'ההוצאה לפועל מן היושר', הוא הדרך היחידה למימוש החוב.
אין מתנים מינוי כונס-נכסים בקיומו של ניסיון כושל מוקדם בלשכת ההוצאה לפועל, בהליך למימוש פסק הדין. בתי המשפט אינם עומדים עוד על נקיטת צעדים פורמאליים, מקום שמתברר שצעדים אלה אינם מביאים לתוצאה של ממש, אף אילו ננקטו כדבעי".
- הנשיא שמגר, מציין בפסק דינו בפרשת רוט הנ"ל, כי במשפט הישראלי, נהגו בתי המשפט לשלוח את הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, על פני מינוי כונס נכסים, מכוח תקנה 388 הנ"ל, ובמיוחד, לאחר שבסעיף 53 לחוק ההוצל"פ, הוקנתה סמכות לראש ההוצל"פ "למנות כונס נכסים על נכס מסוים של החייב, על מנת לבצע את הפעולות הדרושות לאכיפת פסק הדין כלפי החייב" (פרשת רוט, שם, בעמ' 113, מול האות ו).
- וזה נוסחו של סעיף 53 לחוק ההוצל"פ, אשר פותח את הפרק החמישי של חוק ההוצל"פ, הנושא כותרת "כינוס נכסים" (ההדגשה הוספה):
")א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.