(פרו' עמ' 32 שו' 25-31)(דגש שלי ש.ש.).
"ש. ובסוף אותה שנה לא חזרת. נשארת בנצרת עלית.
ת. כן. אשתי התחילה לעבוד. אני הייתי אמור להישאר בנצרת עלית עוד עונה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים למה לא הסתדר לי. החוזה בנצרת עלית היה כפול שתיים מהחוזה בירושלים. התחילה העונה, ולא הסתדר שם. אני לא צריך להיכנס עכשיו ולפרט למה.
ש. אתה כן צריך לפרט.
ת. אני החלטתי להישאר בנצרת עוד עונה כי החוזה שלי היה גבוה. אשתי מצאה שם עבודה טובה. אחד השחקנים שהם הסמל של נצרת עלית, יניב כהן, היה מנהל את כל העניינים. אני אתמצת: החוזה שלי שם היה הרבה יותר טוב; עקרתי עם המשפחה לשם. חייתי שם. לאחר מספר חודשים כשהתחילה העונה שם לא הסתדרנו מכל מיני סיבות, מקצועית וכספית. נשארתי שם מאוגוסט עד שהחלטתי לחזור לפועל ירושלים בלי קבוצה. הייתי מגיע לפה, למשפחה, כמעט כל שבת. הייתי מגיע לראות את הפועל, וזה המילים של ויקטור, בוא תחזור. אשתי לא רצתה לחזור. זו אחת הסיבות שהתעכבנו שם. בסופו של דבר התרצינו וחזרנו.
ש. מתי התחלת לעבוד ברב בריח.
ת. חודשיים עבדתי שם. ישבתי בבית בלי לעשות כלום".
(פרו' עמ' 33 ש' 1-13).
"ש. הקבוצה פנתה אליך בתחילת העונה ולא רצית.
ת. נכון. דברנו בתחילת העונה אמר לי וקטור אין לי הרבה כסף יש לי כך וכך . אמרתי לו לא מתאים לי אנסה למצות את עצמי בנצרת עילית. אשתי התנגדה לכל המהלך שאחזור להפועל ירושלים. כי לא היה קל, לא קבלנו משכורות בזמן אמרתי זה הבית שלי. החלטתי לחזור לאחר מס' חודשים אחרי שהתחילה העונה."
(פרו' עמ' 40 שו' 23-27).
- ברור אפוא כי התובע יצא לשנת התאווררות בנצרת אך לא חזר בסופה.יודגש כי הושאל לנצרת ללא תמורה על פי דרישתו(סע' 29 לתצהיר סאסי שלא נסתר).כך שהנתבעים פעלו מולו בהגינות. הוא ואשתו מצאו עבודה והחליטו להישאר בנצרת. התובע הודה שויקטור ביקש ממנו לחזור והוא לא הסכים לחזור. חלה הפסקה עד 12/02 הפסקה זו קוטעת את רציפות העסקתו גם כעובד עונתי משהחל לעבוד במקום חיצוני, כבר באוגוסט ניתק הקשר שלו גם עם נצרת אליה הושאל וגם עם הנתבעים ומשסירב לבוא לקבוצה בזמן שנקרא לעשות כן בכך למעשה התפטר.
- התובע התחיל מחדש "מס' חודשים אחרי שהתחילה העונה" דהיינו אפילו לא במועדים הרגילים של ה"עונה". משכך החוזה נחתם "למחצית השנייה של עונת 2001/2002 ")ראה נוסח סע' 25 לכ. התביעה) .החוזה מתייחס לתקופה המצוינת בו "מיום 26/12/01 עד ליום 31/5/02" חצי שנה לא בשתי עונות רצופות אינה מקנה זכות לפיצויי פיטורים.
- בכתב התביעה טוען ב"כ התובע : "בנוסף להסכם העסקה בערעור פלילי אשר נכרת בין הצדדים ביום 26/12/01 נחתם אף חוזה בכתב אשר כלל רק חלק מהשכר עליו סיכמו הצדדים בע"פ. יודגש כי הסכם זה הינו לצורך פורמאלי בלבד וזאת לשם קבלת אישור המוסד לבקרה תקציבית שליד ההתאחדות לכדורגל בכדי שהקבוצה תאושר להשתתפות במשחקי ליגה" טענה חמורה זו ל"חוזה למראית עין" צריך להוכיח. התובע לא הרים את נטל ההוכחה לכך אפילו לא בראשית ראיה. ההיפך הוא מאשר שקיבל סכומים מעבר לכתוב בחוזה אולם לכתב התביעה צורפו חשבונות בנקים של דדו דהאן בלבד ולא צורף אף חשבון של אמיר גולה ואף לא צורפו אסמכתאות כאלו לתצהירו . שטענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה אפילו בשמץ ראיה חרף חומרתה.משכך נדחית טענה זו על ידינו.
- לסיכום האמור לעיל: התובע התפטר מהפועל עקב מעבר לנצרת ומציאת עבודה חרף בקשת הפועל כי ישוב, סירב אף לגרסתו. חלף זמן בין העונות והוא יצא לעבוד ברב בריח. הוא שב להעסקה מחדש באמצע עונה לתקופה של חמישה חודשים. משכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים בגין התקופה האחרונה בת חודשים ספורים ובכלל.
- בנוסף, התובע הנ"ל מודה כי אילו קבל את המענק לא היה כלל תובע פיצויי פיטורים (עמ' 39 ש' 12-14 מיום 8.7.10) ויודגש כי בניגוד לתצהירו לא נכרת עמו חוזה לתקופה 89-90 , 90-91 (עמ' 37 שו' 1-4). בעונה 93-94 שיחק רק חצי שנה, על כן כלל הרצף הנטען לגבי תקופת עבודתו נסתר גם הוא, וגם מטעם זה דין תביעתו לרצף עונות ולפיצויי פיטורים להדחות.
למען הסר ספק, התקופה בין סיום השאלתו לנצרת, לבין העבודה שהוא ואשתו מצאו בנצרת וסירובו להפצרת מר יונה לחזור לירושלים, מהוות הפסקת רצף לא בגין ההשאלה