בסעיף 11 (ב) לחוק נקבע "התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה - רואים אותו כאילו פוטר".
- בפס"ד עב (באר שבע) 2629/01 דוידי אפרים נ' הפועל באר שבע וכן בערעור עבודה (ארצי) 105/06 נקבע כי "תקופה בה התובע "הושאל" (מ-1.6.90 עד 4.8.91 אין לראות כניתוקי יחסי עובד ומעביד שכן מדובר ב"ניתוק ארעי", של יחסי עובד מעביד שאינו מפסיק את רציפות תקופת העבודה בנתבעת אף אם עלתה על 3 חודשים ואף אם בתקופה זו השחקן המושאל אינו נשמע למרות הנתבעת כמעבידה ואינו מקבל תמורה כלשהי - אין בהשאלה כדי להפוך את העובד המושאל לעובד של המקום בו במצע את העבודה". (סע' 51 לפסה"ד). על כך סומך התובע שהושאל לנצרת.
- טענת הנתבעים, כי אין לראות את התובעים כמי שפוטרו מעבודתם לאור העסקתם בחוזה לתקופה קצובה דינה להידחות. עניין זה נידון והוכרע בעב(תא) 9748/08 ינאי כהן נ. מרכז תרבות באופקים ערעור שונה סמוא רובין בערעור מיסים (פורסם בנבו) (להלן: עניין ינאי כהן) וכמקובל בענף הכדורגל נוכח מהות התפקיד ולאור פגרת הקיץ בתום עונת המשחקים החוזרת ונשנית.
- באשר לחוזה עבודה לתקופה קצובה, נקבע כי אם לא הוצע לעובד חידוש חוזה העבודה בתום תקופתו הקצובה, יראו את סיום יחסי העבודה כפיטורים. הוא הדין אם הוצע לעובד המשך העסקתו, אך בהצעה גלומה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. הצעה כזו פירושה פיטורים והפסקת העבודה בעקבותיה מזכה את העובד בפיצוי פיטורים, ללא קשר למניע אשר גרם למעביד ליתן את הצעתו המופחתת (ראו: י' לובוצקי, "חוזה עבודה וזכויות העובד", הוצאת ניצן מהדורה 2006 (פרק 4), ערעור עבודה [ארצי] 1147/01 משה פטלוק נ' אגודת בני יהודה, מיום 28.8.02).
- אמרת אגב שנאמרה בערעור עבודה (ארצי) 120/06 שלמה אילוז - הפועל באר שבע התאגדות לתרבות גופנית (לא פורסם) (להלן: עניין אילוז) בהקשר זה:
"ייתכן שבמקרה בו המעסיק מציע לעובד להמשיך בעבודתו ימים ספורים בלבד לפני סיום העסקתו בהסכם לתקופה קצובה, והעובד מסרב להצעה כיוון שבלית ברירה התחייב כבר לעבוד במקום עבודה אחר, ימצא ביהעברת מקום דיון את העובד זכאי לפיצויי פיטורים".
הפסיקה לעיל בהיבטיה השונים תידון מטה מהכלל אל הפרט .בנוסף הנתבעים העלו טענות אחרות הנוגעות לתקופת ההעסקה וסיום ההעסקה ואף אותן נבחן ביחס לכל תובע.
אופן חישוב הפיצויים ושיעורם
- באשר לחישוב פיצויי הפיטורים, ישנה הוראה ספציפית בהסכמים של כל התובעים הקובעת כי במצב בו תקבע זכות לפיצויי פיטורים, יהא השכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים -שכר המינימום על פי חוק שכר מינימום.
שכר המינימום הנו סכום שנקבע על פי הוראה סטטוטורית המתעדכן בילקוט פרסומים באופן רשמי. על כן לא ניתן לומר כי הסכם המפנה לחוק זה מעוול. התובעים נחקרו ואישרו כי חתמו על ההסכמים מרצונם החופשי. אין לקבל את טענת התובעים כי יש לכלול בשכר גם את הפרמיות והמענקים על נקודות, ראשית מאחר והם בבחינת רכיבים התלויים בדבר ואינם אוטומטיים ואינם פיקטיביים, מכל מקום התובעים לא הוכיחו שהם רכיבים שיש לכלול בפיצויים נדרש בפסיקה. מהותית הרכיבים מהווים תוספת מותנית שאינה כלולה בבסיס פיצויי פיטורים, כאמור בתקנות פיצויי פיטורים ובפסיקה הנוגעת לתוספות מותנות תנאי.