טענתו לפיה מדובר במהלך עסקי אשר נועד לשפר מצבן של שאר החברות רק מבחינת מיסוי ומבחינת גיוס משקיעים, אף היא מעוררת קושי. אם אכן כך פני הדברים מדוע נעשה הדבר במחשכים ובניגוד לצו העיקול? המשיב יכול היה בנקל לפנות לבית המשפט בבקשה להמיר את העיקול המוטל על מניותיו שלו בחברת אא בע"מ בעיקול שיוטל על מניותיו XX Ltd בע"מ. משלא עשה כן, יש בכל כדי להפר את צו העיקול.
הלכה למעשה, קיימים יתרונות נוספים לניהול חברה זרה, כגון העדר רישום ציבורי של בעלי המניות או הדירקטורים, העדר חובה להגיש דו"חות כספיים שנתיים, העדר הצורך באסיפות שנתיות או בדיווחים שוטפים וכיוצא באלה. בפועל, מהלך זה מאפשר למשיב לעשות כל שברצונו בחברה, ללא כל דיווח. בהיותו איש עסקים ממולח, הדבר מקנה לו יתרון של ממש.
נמצא, איפוא, כי קיימות ראיות לכאורה לנסיון שעשה האיש כדי לטשטש את עקבותיו, אך לא הוצגו ראיות לכאורה לכך שנעשתה הברחת נכסים או נסיון להנמיך את שווי התאגידים, שעה שכלל מניות התאגיד הזר מוחזקות בידיו של האיש. על מנת לברר אם נעשתה הברחה נוספת, נדרשת מומחיותו של רואה החשבון.
- באשר למאזן הנוחות, כדרישת תקנה 95 (ד) (1), להווי ידוע כי מינוי מנהל מיוחד או מינוי כונס נכסים ביחס לעסק חי, עלול להוביל לקריסה כוללת של העסק, באחת. בכל הסכם התקשרות סדנדרטי של חברה עם שותפיה העסקיים (בנקים, משקיעים, לקוחות וכד') מינוי מנהל מיוחד ו/או כונס נכסים הוא בגדר "נורת אזהרה" המובילה להפסקה של הזרמת כספים ולעיתים אף נחשבת הפרת הסכם. מהלך מעין זה עלול להוביל למצב בו שני הצדדים יצאו נפסדים, בשל שיתוק כולל של פעילות כלל החברות.
על מנת לברר האם נדרש סעד מסוג זה, יש לבדוק את הדברים בזהירות המתבקשת, כמצויין בתקנה 11 (ב) סיפא, ולקבל חוות דעת מומחה לגבי שתי שאלות מורכזיות: האחת - מהו שווי כלל הנכסים לרבות התאגידים, והשניה - האם נעשו פעולולת הברחה. ככל שיתברר כי שווי הנדל"ן והנכסים הנוספים עומד על כמחצית משוי התאגידים, כי אז ניתן להסתפק בהטלת צוי מניעה וצווי עיקול על הנדל"ן ובכך להבטיח חלקה של האשה ברכוש. ככל שיתברר כי שווי הנדל"ן והנכסים הנוספים נמוך משמעותית משווי מחצית התאגידים, כי אז יהיה צורך להמשיך ולבדוק האם בוצעה הברחת נכסים, היינו העברת כספי התאגידים ונכסיהם לגורמי חוץ, באופן שינמיך שוויים של התאגידים ולא יאפשר להיפרע מהם.
- באשר לסעד חלופי, כדרישת תקנה 95 (ד) (2), אשר פגיעתו קלה יותר ויש בו כדי להשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני, נראה כי ניתן להשיג מטרה זו באמצעות הטלת צו מניעה זמני, אשר יאסור לבצע דיספוזיציה במניות ובנדל"ן בו קיימות זכויות לאיש או לחברות שבמניותיהן הוא מחזיק. ככל שיהיה מעוניין במכירת נכס זה או אחר (כגון דירה בבניין מגורים שבבעלותו או בבניין מגורים הנמצא בבניה), יוכל לפנות לקבלת הסכמתה בכתב של המבקשת לפעולה זו (כאמור בסעיף 11 אא בע"מ לחוק) ובהעדר הסכמה יוכל לפנות בית המשפט בבקשה לאפשר מכירת הדירה תוך המרת העיקול על הכספים שיתקבלו תמורתה.
- באשר לדרישת תום הלב, כדרישת תקנה 95 (ד) (3) המבקשת פעלה כנדרש ופנתה לבית המשפט מיד עם היוודע לה דבר הקמתו של התאגיד XX Ltd האיש גם לא טען אחרת.
חוסר תום הלב רובץ לפתחו של האיש אשר פעל בניגוד לצו העיקול. לפיכך, המבקשת תוכל להמציא תוך 7 ימים פסיקתא המופנית לרשם החברות בעניין זה, הן לגבי אופן העברת המניות והן לגבי תשלומים שהועברו לשם כך.
- לאור דברים אלה התוצאה היא כי מוטל בזאת צו מניעה האוסר על עשיית דיספוזיציה (עסקה מכל סוג) ביחס לכלל מניות שמחזיק האיש בכלל החברות וביחס לכלל הזכויות שמחזיק בכלל הנכסים המפורטים בסעיפים 21 ו- 23 דלעיל.
צו זה ייכנס לתקפו בכפוף לכך שהמבקשת תמציא התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום כנדרש בתקנה 96, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.