לגישתם של המבקשים, הוועדה טעתה כאשר הפחיתה פעמיים את הערכת הגבייה של 4 מיליון ש"ח. מעבר לכך, אין יסוד להערכת הרוב בוועדה ביחס לגבייה של 12.5 מיליון ש"ח, כאשר המקסימום שניתן יהיה לגבות הוא סכום של 10 מיליון ש"ח בלבד. גם סכום "מופחת" זה מניח אפשרות תיאורטית ולא מציאותית, לפיה אף אחת מהקבוצות שהסכימו "לתרום" כספים לא תרד ליגה או תתפרק. לכן הסכום הריאלי הוא נמוך בהרבה.
- בהתייחס לאופן שבו יש להיטיב את הנזק הנטען, סברה דעת הרוב כי יש לגבות אותו מקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית - חלף תביעתו מהמשיבים 2-4. אולם לגישת המבקשים, ההמלצה לפעול בדרך זו היא חסרת בסיס ומנוגדת לעמדתו של היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד פינס, בפני הוועדה, כמו גם לחוות-דעתו של היועץ המשפטי של ההתאחדות משנת 2014, עו"ד אפרים ברק. השאלה האם ההתאחדות מוסמכת לגבות בכפייה כספים מהקבוצות היא שאלה משפטית שלגביה יש עדיפות לשיקול דעתו של בית-המשפט. לכן, ומאחר שאף לגישת הרוב בוועדה נותר נזק של 5 מיליון ש"ח, יש לאשר את התביעה הנגזרת לפחות לגבי הסכום הזה. עוד נטען כי יש טעם לפגם בכך שמחד גיסא, עמדת הרוב דחתה הצעות לתשלום מגורמים שונים כמו הביטוח בהיותם נמוכים מדי - ומאידך גיסא, היא קבעה כי יש לקזז כספים מהקבוצות.
מעבר לכך, דעת הרוב העניקה משקל רב לחשש מפני הודעות צד שלישי שעלולות להיות מוגשות כנגד חברים נוספים בהנהלת ההתאחדות מעבר למשיבים 2-4. לשיטת המבקשים, ראשית, בשלב הנוכחי של הדיון לא ניתן עוד להגיש הודעות צד שלישי; שנית, אם אכן ישנם חברי הנהלה נוספים שאחראים לנזקי ההתאחדות, אין הצדקה לפעול כדי להימנע מהגשת תביעה נגדם; ושלישית, הטענות נגד המשיבים 2-4 מייחסות להם אחריות ישירה לנזקי ההתאחדות, בעוד שהטענות נגד חברי ההנהלה האחרים מייחסות להם אחריות עקיפה בלבד. גם השיקול הנוגע לאפשרות להגשת הודעות צד שלישי נגד קבוצות הכדורגל איננו שיקול שהיה מקום להביאו בחשבון.
- עוד הבהירו המבקשים כי מתן משקל לשיקול בדבר החשש מפני הודעות צד שלישי, פירושו כי חברי הנהלה שלקחו חלק בדיון בו הוחלט לאמץ את עמדת הרוב בוועדת התביעות היו מצויים בניגוד עניינים. זאת משום שעמדה זו נועדה למעשה להגן עליהם.
המבקשים ציינו כי דעת הרוב נתנה משקל רב לרצון בהימנעות מ"הצפת הנושא פעם נוספת". ואולם, המשקל שניתן לאינטרס זה מעיד על הקושי בהסתמכות על דעת הרוב, שכן הוא מבטא הטיה לטובת מי שבחר את הוועדה. לשיטת המבקשים, דווקא "קבירת הפרשה" היא זו שתזיק להתאחדות, למוניטין שלה וליכולת של קבוצות לסמוך עליה ועל הממשל התאגידי שלה.