במקרה של ליקויים, ננקטים כלפי העמותה צעדים שונים - ובכלל זה אי מתן אישור או ביטול של אישור קיים, מינוי חוקר (סעיף 40 לחוק העמותות), הטלת קנס מנהלי (שיכול להיות מוטל גם על חברי הוועד) (סעיף 64א לחוק העמותות), ונקיטה בהליכי פירוק או דרישה מהעמותה לעמוד בתכנית הבראה (סעיף 50 לחוק העמותות). סעיף 50(א) לחוק העמותות מקנה לרשם העמותות וליועץ המשפטי לממשלה סמכות להגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לפירוק עמותה בעילות שונות, שאחת מהן היא בשל כך שהעמותה מתנהלת בניגוד לדין, למטרותיה או לתקנונה (סעיף 49(1) לחוק העמותות). בקשה לפירוק לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות יכולה להיות מוגשת רק לאחר שהרשם התרה בעמותה לתקן את המעוות.
- בהתאם לחוק הספורט, כפופה ההתאחדות לפיקוח נוסף גם מצד משרד התרבות והספורט (או משרד המדע והתרבות עד לשנת 2009). כך, למשל, קובע החוק כי שר התרבות והספורט או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין בפנקסי החשבונות של ההתאחדות (סעיף 9(ב) לחוק הספורט). על ההתאחדות לדווח בכתב לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, אחת לשנה, על ביצוע הוראות החוק בעניין ייצוג הולם, ועל הוועדה לקיים דיון בדו"ח (סעיף 9א(ב) לחוק הספורט). כן קובע החוק את פעולתו של מוסד לבחינת כשירות המינויים בספורט, הממונה על-ידי שר התרבות והספורט. זהו מוסד הבוחן את כשירות המינוי של שופטי ספורט ושל חברי מוסד שיפוטי פנימי בהתאחדויות או באיגודים, תוך שמירה על עצמאות פעילותם (סעיפים 10א-10ב ו-11(ב)-11(ד) לחוק הספורט).
ואכן (וכפי שעולה מהפירוט העובדתי בסעיף 7 לעיל), לאחר שהוגש דו"ח אלקלעי נדרשה ההתאחדות להכין תכנית פעולה ביחס לכלל ההיבטים של הדו"ח. בהמשך, פנה יו"ר ההתאחדות ביום 2.3.2016 למנכ"ל משרד התרבות והספורט, בבקשה להאריך את פרק הזמן שנועד להגשת חוו"ד סול שנועדה להבהיר את תכנית הפעולה של ההתאחדות. לאחר שבקשתו התקבלה וההתאחדות לא הגישה את חוות הדעת תוך המועד שנקצב, פנה מנכ"ל המשרד ליו"ר ההתאחדות ביום 27.7.2016 והלין כי ההתאחדות טרם מסרה את תכנית הפעולה שלה הנוגעת להיבטים השונים של דו"ח אלקלעי למרות שהמועד לעשות כן חלף. מנכ"ל המשרד דרש כי ההתאחדות תציג תכנית המתייחסת לכל ההיבטים של הדו"ח, לטיפול האופרטיבי המתוכנן בהם, ובכלל זה לסטטוס הטיפול "בכל הקשור לגביית התשלומים העודפים ששולמו לקבוצות" (ר' נספח 7 להודעת המדינה מיום 29.10.2017).
- בנוסף לסמכויות הפיקוח האמורות, כפופה ההתאחדות לפיקוח גם מצד מבקר המדינה, בהיותה "גוף מבוקר" כמשמעו של מונח זה בסעיף 9(8) לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], תשי"ח-1958. ההתאחדות אף הוגדרה כ"רשות ציבורית" בסעיף 2(9א) לחוק חופש המידע, והיא כפופה לקריטריונים לקבלת תמיכה מהמדינה בהיותה "מוסד ציבור" כהגדרתו בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב.
ההתאחדות מפוקחת אם כן על-ידי מספר רגולטורים חיצוניים. לא קיים לגביה "ריק" פיקוחי. יחד עם זאת, יש להוסיף ולבחון האם די בפיקוח הזה כדי להביא למסקנה לפיה בהתאם למצב החוקי הקיים, לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשמה של ההתאחדות - בדומה למצב לגבי קופות חולים - או שמא ישנם הבדלים משמעותיים בין קופות החולים לבין ההתאחדות המצדיקים תוצאה משפטית שונה לגבי כל אחד מהם. להשוואה הזו יתייחס הפרק הבא.
השוואה בין קופות החולים לבין ההתאחדות
- בין ההתאחדות לבין קופות החולים, כפי שהן תוארו בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, יש מספר הבדלים.
ראשית, ההתאחדות נבדלת מקופות החולים בסוג השירות שהיא מספקת. אכן, פעילות ההתאחדות נוגעת כאמור לשירות חיוני - ניהול ענף הכדורגל, שהוא מענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל. יחד עם זאת יש להבחין בין שירות זה לבין החיוניות הבסיסית יותר של השירות שמספקות קופות החולים - אספקת שירותי בריאות בסיסיים (והשוו לעניין כוהני, בפס' 20 לפסק-דינו של השופט י' עמית).