שנית, מערכת היחסים של הקבוצות השונות עם ההתאחדות היא אכן מערכת יחסים שיש בה היבטים של כפיה, הנובעים מהיות ההתאחדות מונופול בתחומה. יחד עם זאת, ספק אם ניתן לומר עליה, בדומה למה שנאמר בעניין כוהני על קופות החולים כי "מערכת יחסים זו [...] מאפיינת את יחסיו של האזרח עם המדינה" (עניין כוהני, בפס' 36 לפסק-דינו של השופט י' עמית. ההדגשות במקור).
שלישית, ובהמשך לכך - בעניין כוהני הודגשו החובה האקטיבית, החלה על כל תושב, להירשם כחבר בקופת חולים (ולרשום בה את ילדו הקטין), ומצדן של קופות החולים "החובה הנגדית לקבל כל תושב", ללא אפשרות של הגבלה או התנאה של הרישום (עניין כוהני, בפס' 17 לפסק-דינו של השופט י' עמית). כן הובהר בפסק-הדין כי "את משולש היחסים משלימה [...] המדינה, עליה מוטלת האחריות לממן את שירותי הבריאות מהמקומות המנויים בסעיף 13 לחוק [חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ר.ר.]" (עניין כוהני, בפס' 17 לפסק-דינו של השופט י' עמית).
באשר להתאחדות, חברות בה כל אגודות הספורט העוסקות בכדורגל ומבקשות להשתתף בליגה המקצועית, אך ה"חברות" בה, המבוססת על עיסוק בתחום מסוים, היא מצומצמת יותר מחברות המבוססת על תושבות. בנוסף, שלא כמו קופות החולים, ההתאחדות אף רשאית להתנות את החברות בה בתנאים שונים ולגבות מהקבוצות החברות בה אגרות כתנאי לחברות.
רביעית, האחריות למימון שירותי הבריאות הבסיסיים שמספקות קופות החולים, מוטלת במלואה על כתפי המדינה. אכן, מקור חלק מהכספים המשמשים למימון פעילות קופות החולים הוא בדמי ביטוח הבריאות שמשלמים התושבים (חברי קופות החולים). יחד עם זאת, את התשלומים הללו משלמים התושבים למדינה, והיא זו המעבירה אותם לקופות. מימון פעילות קופות החולים על-ידי המדינה נעשה גם באמצעות מקורות מימון נוספים העומדים לרשות המדינה (ר' סעיף 13 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי). תקציבה של ההתאחדות כולל אף הוא בחלקו כספים שמקורם במדינה. יחד עם זאת, החוק אינו מחייב את המדינה לתקצב את כלל ההיבטים של פעולת ההתאחדות. תקציבה של ההתאחדות מורכב גם מכספים שמקורם פרטי, למשל, כספים שהתקבלו ממכירה של זכויות שידור. מעבר לכך, התשלומים של חברי ההתאחדות מתבצעים באופן ישיר אל ההתאחדות, ואינם "מועברים" דרך המדינה.
- חרף קיומם של ההבדלים המסוימים הללו בין ההתאחדות לבין קופות החולים, יש ביניהן גם מספר נקודות דמיון רלוונטיות:
ראשית, כפי שהובהר לעיל, ההתאחדות, כמו קופות החולים, היא תאגיד בעל מאפיינים ציבוריים רבים שכתוצאה מהם היא מסווגת כגוף דו-מהותי. בין מאפיינים אלה ניתן למנות את פעולתה הייצוגית בשם המדינה, חיוניות השירות שהיא מספקת, הישענות תקציבה על כספי ציבור, מעמדה המונופוליסטי והאופי הכפוי של מערכת היחסים בינה לבין חבריה. כמו כן, ישנם היבטים בפעולתה של ההתאחדות המוסדרים בחוק.