שנית, בדומה למצב המאפיין את קופות החולים, ישנם גורמים רגולטוריים שונים שאמונים על הפיקוח והבקרה על אופן פעולתה של ההתאחדות. אכן, אמצעי הפיקוח של המדינה על קופות החולים הם רחבים מאוד. בית-המשפט בעניין כוהני הדגיש זאת והבהיר (בפס' 24 לפסק-דינו של השופט י' עמית) כי:
"סמכויות הפיקוח והבקרה של המדינה על קופות החולים, חולשות כמעט על כל היבט בפעילותן. מדובר בסמכויות רחבות, הכוללות פיקוח על התנהלותן הכספית, העסקית והתקציבית של קופות החולים, על המבנה התאגידי שלהן ועל איכות השירות שהן מספקות לציבור. אף אין מדובר בסמכויות פיקוח נטולות 'שיניים', כי אם בסמכויות שלצדן סנקציות משמעותיות העומדות לרשות הגורמים הרלוונטיים, אותן הן רשאים להשית במקרים המתאימים הן על קופות החולים והן על נושאי המשרה בהן".
ר' גם המרצת פתיחה (מחוזי י-ם) 278/96 העמותה לדמוקרטיה וטוהר המידות בקופת חולים "מכבי" נ' קופת חולים "מכבי", [פורסם בנבו] פ"מ התשנ"ח(ב) 433, 448 (פסק-דינה של השופטת א' פרוקצ'יה) (1999), שאוזכר בעניין כוהני.
היקף האסדרה והפיקוח החיצוני על ההתאחדות הוא מצומצם יותר מאשר הפיקוח על קופות החולים. אולם - וכפי שפורט לעיל - קיימת רגולציה המורכבת ממספר רגולטורים, שכולם אמונים על פיקוח על פעילות ההתאחדות.
- שלישית, בעניין כוהני נתן בית-המשפט משקל רב לקיומו של גורם חיצוני להנהלת התאגיד (שם - היועץ המשפטי לממשלה) המוסמך להגיש תביעה בשם קופות החולים לבקשת שר הבריאות, וזאת מכוח סעיף 37ה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בית-המשפט קבע כי זהו הסדר ממצה, אשר "לא נועד לחול לצד הסדר התביעה הנגזרת הקבוע בחוק החברות" (עניין כוהני, בפס' 42 לפסק-דינו של השופט י' עמית. ההדגשה שלי, ר.ר.).
גם בעמותה קיימת סמכות, שאף שאינה זהה - יש לה משמעות דומה. ההשוואה הרלוונטית בהקשר זה היא לסמכותו של רשם העמותות לפי סעיפים 49-50 לחוק העמותות להורות על תיקון ליקויים בעמותות. סעיף 50(א) לחוק העמותות מקנה לרשם העמותות (או ליועץ המשפטי לממשלה) סמכות להגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לפירוק עמותה בעילות שונות, שאחת מהן היא בשל כך שהעמותה מתנהלת בניגוד לדין, למטרותיה או לתקנונה (סעיף 49(1) לחוק העמותות). סעיף 50(ב) לחוק העמותות קובע כי "לא תוגש בקשת פירוק כאמור בסעיף 49(1), (2) או (5) אלא לאחר שהתרה הרשם בעמותה בכתב לתקן את המעוות והעמותה לא עשתה זאת תוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה".