כפי שציינתי, בחוק החברות החיל המחוקק באופן מפורש את מנגנון התביעה הנגזרת גם על חברות לתועלת הציבור. הוא אף הקנה לרשם ההקדשות זכות להגיש תביעה נגזרת בשמה של חברה לתועלת הציבור, באופן שהרחיב את הפיקוח על חברות אלה במסגרת מנגנון התביעה הנגזרת ביחס לחברות מסחריות.
- כאשר חוקק את ההסדר החל על חברות לתועלת הציבור, היה המחוקק ער לצורך הקיים דווקא בחברות כאלה, על המטרות הייחודיות העומדות ביסוד הקמתן, בהסדרי אכיפה ופיקוח מקיפים. כך, בדברי ההסבר לסעיף 345יד בהצעת חוק (תיקון מס' 4) לחוק החברות, נקבע כי:
"סעיף 194 לחוק קובע כי כל בעל מניות וכל דירקטור בחברה רשאים להגיש תביעה נגזרת. לאור אופייה המיוחד של חברה לתועלת הציבור, עשוי להתעורר אינטרס ציבורי מיוחד לגביה בשל הפרת חובות הזהירות והאמון בידי נושאי המשרה בה, אשר כתוצאה ממנה נפגעת הגשמת המטרה הציבורית. מאחר שקיימת בחברה לתועלת הציבור בעיה אינהרנטית באכיפה על ידי בעלי המניות, מוצע לקבוע כי בחברה לתועלת הציבור גם רשם ההקדשות והיועץ המשפטי לממשלה יוכלו להגיש תביעה נגזרת, כדי שניתן יהיה לאכוף את חובות הזהירות והאמון המוטלות על נושאי המשרה בחברה" (שם, בעמ' 1100).
המחוקק התייחס בדברי ההסבר לקושי המיוחד הקשור בכך שבחברה לתועלת הציבור, אין לבעלי-המניות אינטרס כלכלי:
"בחברה לתועלת הציבור, בהיותה גוף הפועל ללא מטרת רווח, הממומן, ככלל, מכספי ציבור (לדוגמה, חברה הממומנת על ידי גיוס כספים מהציבור או בעקיפין על ידי פטור ממסים) מתעוררת בעיה מיוחדת, הנגזרת מ'בעיית הנציג'. בעיית הנציג מתעוררת בכל אותם מצבים שבהם אדם שולט ומנהל נכסים בעבור אחרים. כאשר המדובר בחברה עסקית, שבה נושאי המשרה מנהלים את נכסי החברה, הבעיה פחותה, מאחר שלבעלי המניות יש אינטרס כלכלי" (שם, בעמ' 1092).
בהיבטים אלה, כאמור, דומות חברות לתועלת הציבור לעמותות. משכך, התקנתו של הסדר חוקי בנוגע לחברות לתועלת הציבור - שהמחוקק לא החיל הסדר דומה לו לגבי עמותות - מצביע אף הוא לכאורה על כך כי כאשר המחוקק היה סבור כי יש לאפשר קיומו של מנגנון של תביעה נגזרת כמנגנון אכיפה נוסף למנגנונים הייחודיים החלים ביחס לתאגיד מסוים, הוא נקט לשון ברורה ביחס לכך.
- זאת ועוד. ישנם מספר מקורות פרשניים המצביעים על כך כי הן עובר לדיוני המחוקק בהצעת חוק (תיקון מס' 4) לחוק החברות, הן לאחר מכן, גישתו הייתה כי מוסד התביעה הנגזרת אינו חל בעמותות.
כך, מפרוטוקול הדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת בהצעת חוק (תיקון מס' 9) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מיום 3.1.1999 (שנדון על-ידי בית-המשפט בעניין כוהני, בפס' 42 לפסק-דינו של השופט י' עמית) עולה כי עמדת המחוקק היא כי מוסד התביעה הנגזרת אינו חל ביחס לעמותות: