משכך, אני סבורה כי יש לדחות את בקשת האישור ולא לדון בה לגופה.
- יוער בשולי הדברים כי אם גם לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם ההתאחדות בפרט או בשמן של עמותות בכלל, הרי שאין בכך כדי למנוע את האפשרות לנקוט באמצעים אחרים לאכיפת הדין, להגנה על האינטרס הרכושי של ההתאחדות ולהתרעה מפני הפרת הדין במקרים נוספים. כאמור לעיל, ישנם גורמי פיקוח ציבוריים ובכללם רשם העמותות, שמוקנות לו סמכויות שונות. בכלל זה מוסמך הרשם להוביל להליכי חקירה ובדיקה של פעילות העמותה, לשיפור מנגנון הפעולה שלה, ואף להביא באופן אפקטיבי להגשת תביעה נגד נושאי המשרה בה בהנחה שאלה גרמו לה נזק.
הערות לסיום
- מתיאור פרשת ההעברות האסורות שהובא בפירוט בפסק-דין זה לעיל, עולה כי במהלך השנים מאז שהפרשה נחשפה ועד היום, התבצעו מספר פעולות שנועדו להתמודד עם ההשלכות של פרשה זו. בכלל זה נערכו חוות-הדעת של רו"ח אלקלעי ועו"ד סול, הוועדה הבלתי-תלויה מונתה על-ידי ההתאחדות ובית-המשפט איפשר לה לפעול, והוגשה בקשת האישור הנוכחית.
ההתאחדות טענה במהלך ההליכים בבקשת האישור כי היא מבקשת - ללא קשר להגשתה של הבקשה - לפתור את הבעיה באופן המיטבי, ולרפא במידת האפשר את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממנה.
זאת ועוד - במהלך הדיונים בבקשת האישור, צוין החשש הנובע מהאפשרות שבית-המשפט יקבע כי לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם ההתאחדות (בין היתר על-ידי בית-המשפט - ר' סעיף 12 לעיל ופס' 16 להחלטתי מיום 7.4.2019). בין היתר לאורו של חשש זה, נמשכו בחסות בית-המשפט המאמצים לצמצם את נזקיה של ההתאחדות כתוצאה מפרשת ההעברות האסורות, ולהביא לפיצוי מיטבי שלה בקשר עם הנזקים שנגרמו לה. בכלל זה מונתה כאמור הוועדה הבלתי-תלויה, שבית-המשפט איפשר לה להשלים את מלאכתה. כל הפעולות הללו הביאו - כפי שפורט לעיל - לשיפור מסוים במצבה של ההתאחדות, ולהטבה של לפחות חלק מהנזקים שנגרמו לה. לגישת ההתאחדות, בשנים הבאות צפויים להיגבות על-ידיה סכומים נוספים.
- כפי שפורט לעיל, בין הצדדים ישנן מספר מחלוקות ובכלל זה לעניין גובה הנזק שנגרם להתאחדות כתוצאה מההעברות האסורות. מחלוקות אלה נעוצות בשאלה האם יש להתחשב בהעברות כספים מסוימות שהועברו מההתאחדות לקבוצות כחלק מהנזק, כמו גם בשאלה מהו גובה הנזק המגולם בהעברות אחרות. כן התעוררו בין הצדדים מחלוקות ביחס להיקף הגבייה הכולל הצפוי ולסכום המרבי שניתן לצפות שישולם בסופו של דבר להתאחדות בקשר עם פרשת ההעברות האסורות.
אינני סבורה כי מן הראוי כי בית-המשפט יחווה דעתו ביחס לכל אחד ואחד מהנושאים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים - וזאת לאור התוצאה של פסק-הדין כפי שהיא הובהרה לעיל. יחד עם זאת, מאחר שעמדתה העקבית של ההתאחדות הייתה ועודנה כי היא מבקשת להיטיב את מכלול הנזקים שנגרמו לה, מצאתי לנכון להתייחס לנושא אחד מבין המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בהקשר זה, כדי לאפשר להתאחדות - אם תמצא לנכון וברוח כוונותיה במהלך ההליך, לפעול בהתאם.
- כאמור, הטיוטה הרביעית של הדו"חות הכספיים של ההתאחדות לשנת 2013, אשר אושרה ביום 22.12.2014, שיקפה שורה של שינויים במאזן: מחיקת סכום של 25,988,000 ש"ח תחת סעיף "חייבים ויתרות חובה" (סכום אשר נרשם קודם לכן כ"נכס"); רישום נכס בסך 4,023,000 ש"ח תחת סעיף "עודף העברות לקבוצות"; וכן רישום נכס בסך 365,000 תחת סעיף "זכאים ויתרות זכות". בסך הכל בוצעה בספרי ההתאחדות מחיקה בסך 22,330,000 ש"ח. המחלוקת נוגעת למהותו של הנכס שנרשם תחת "עודף העברות לקבוצות".
לטענת המבקשים, מדובר ברכיב גבייה צפויה ש"קוזז פעמיים" - פעם אחת במסגרת הערכת הנזק בדו"חות הכספיים של ההתאחדות (שבעקבותיה הועמד הנזק, לפני הערכת הגבייה, על סך של 22.3 מיליון ש"ח); ופעם נוספת בהערכת הגבייה הצפויה שיש לקזז מסך הנזק. מנגד, טענת המשיבים היא כי הסך של 4 מיליון ש"ח שנרשם כנכס במאזן אינו מגלם הערכה של גבייה צפויה מהקבוצות, אלא מקורו בפער בין הכספים שאמורים היו להתקבל מהטוטו לבין הכספים שהתקבלו והועברו על-ידי ההתאחדות בפועל.