"החוק המוצע מבקש ליצור הסדר אחיד שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, מוצע שלא להחיל בשלב זה את כלל הוראותיו על חברות לתועלת הציבור, שכן בעניינן (ובעניינן של עמותות) שוקד משרד המשפטים בימים אלה על תיקון חקיקה כולל" (ההדגשות שלי, ר.ר.).
המחוקק גילה אם כן את דעתו כי אף שהכנסת שינויים מסוימים בדין החל על עמותות ועל חברות לתועלת הציבור היא רצויה, יש להמתין עם החלתם של שינויים אלה. זאת לנוכח עבודת משרד המשפטים על תיקון חקיקה כולל. אף שהדברים נאמרו ביחס להיבטי חדלות פירעון - אשר עתידים להיות מוסדרים במסגרת תיקון חקיקה כולל העוסק בעמותות - הם מגלים עמדה כללית של המחוקק ביחס לצורך לחכות לתיקון חקיקה כולל גם ביחס להיבטים נוספים שעתידים להיות מוסדרים במסגרת התיקון האמור, ובהם התביעה הנגזרת.
גם בהתייחס לנושא של תביעה נגזרת בשמה של עמותה, יש יתרון להסדר חקיקתי הוליסטי, שיביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ויסדיר את כלל הנושאים הטעונים אסדרה ביחס לאפשרות כזו (מי יכול להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה, באילו נסיבות וכיו"ב).
השלמת הדין בדרך של היקש אינה מוגבלת לנסיבותיו הפרטניות של המקרה בו התעוררה המחלוקת הפרשנית. במסגרת התהליך הפרשני יש להביא בחשבון גם את השלכותיה הרחבות של הפרשנות הנקבעת ואת השפעותיה האפשריות על מקרים עתידיים. בית-המשפט צריך להיזהר ולזכור כי לפרשנות מסוימת שהוא נוקט בה עלולות להיות תוצאות שאין לו בהכרח כלים ראויים לחזותן מראש - בהיותו "מחוקק נכה" - ושראוי לכן כי הנושא יטופל באופן מלא על-ידי הרשות המחוקקת (ר' ברק - פרשנות החקיקה, בעמ' 674-675; והשוו, בשינויים המחויבים, לרשות ערעור אזרחי 1104/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' ALAN B STEEN, [פורסם בנבו] בפס' 22 לפסק-דינה של הנשיאה ד' ביניש (8.12.2011)).
- למעלה מן הצורך, יצוין כי בית-המשפט העליון התייחס בשולי הדברים בעניין כוהני גם לשאלת הכוונה המסתברת של המחוקק ביחס לאפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה. בפסק-הדין הדגיש בית-המשפט את היעדרו של הסדר חקיקתי המאפשר הגשת תביעה כזו בהתאם לחוק העמותות בנוסחו באותו מועד. עוד צוינה על-ידיו העובדה כי חוק עמותות חדש נמצא ככל הנראה "בקנה", וכי מוצע לכלול בו סעיף המאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה על-ידי חבר עמותה, חבר ועד ו"תורם".
לגישתו של בית-המשפט שם, ההצעה האמורה לחוק העמותות החדש תומכת בטענה כי "כאשר המחוקק מבקש להעניק לגורם כלשהו זכות תביעה בשם תאגיד, הוא עושה כן במפורש" (עניין כוהני, בפס' 51 לפסק-דינו של השופט י' עמית). אף שעמדה זו אינה מקור פרשני ובית-המשפט אף סייג את דבריו וציין כי אין בהם "כדי להביע עמדה לגבי האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לפי הדין הקיים", היא עולה בקנה אחד עם המסקנה לפיה היעדרו של הסדר חקיקתי המאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה מהווה הסדר שלילי.
- סיכומה של נקודה זו, אני סבורה כי המקורות הפרשניים השונים להתחקות אחר תכליתו הסובייקטיבית של החוק תומכים במסקנה לפיה היעדרו של הסדר חקיקתי המאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה מהווה הסדר שלילי ולא לקונה.
לאור כל האמור, אני סבורה כי היעדר הוראת חוק מפורשת המחילה את מוסד התביעה הנגזרת על עמותות צריכה להתפרש כהסדר שלילי, היינו כי לא ניתן, במצב החוקי הקיים היום, לאפשר הגשה של תביעה נגזרת בשמה של ההתאחדות. גם אם תוצאה זו איננה משקפת בהכרח את הדין הרצוי, אין די בכך על מנת לאפשר "השלמה" של הדין מכוח היקש מהוראות חוק החברות.