עוד קבע עו"ד סול כי המשיבים 2-3 הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי ההתאחדות, וכי על הנהלת ההתאחדות לשקול להגיש נגדם תביעות בעילה של הפרת חובת זהירות. כן נקבע בדו"ח לגבי המשיב 4 כי הוא הפר את חובת הזהירות שלו, וכי התנהלותו עלתה כדי רשלנות מקצועית. נוכח האמור, הומלץ בדו"ח סול להגיש תביעה גם נגדו, בעילה של רשלנות מקצועית.
בדו"ח סול נקבע גם כי פעולות ההתאחדות לצמצום הנזק (על דרך של פנייה לקבוצות, למנהלת הליגות לכדורגל, לגופי השידור ולטוטו) צריכות "להתבצע בדחיפות ולהסתיים תוך פרק זמן קצר ביותר" (סעיף 22 לדו"ח סול). יתר על כן, נקבע כי אם לאחר פעולות ההתאחדות לצמצום הנזק ייוותר נזק שההתאחדות לא קיבלה פיצוי בגינו, היא תוכל להחליט על פתיחת הליכים משפטיים נגד המשיבים 2-4 "בהקדם וללא דיחוי נוסף" (שם).
ביום 17.5.2016 החליטה הנהלת ההתאחדות לאמץ את מסקנות דו"ח סול.
הגשת בקשת האישור
- ביום 20.2.2017 הגישו המבקשים בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם ההתאחדות נגד המשיבים 2-4. בבקשה נטען כי מעשיהם ומחדליהם של המשיבים איפשרו הוצאת כספים שלא כדין מקופת ההתאחדות בסכום מצטבר של 38.5 מיליון ש"ח, וזאת תוך רישומים שגויים בדו"חות הכספיים של ההתאחדות שנועדו להסתיר את הוצאת הכספים. כן נטען כי ההתאחדות אינה מיישמת את המתווה שנקבע בדו"ח סול לעניין הגשת תביעה נגד המשיבים, וזאת חרף שורת פניות שנעשו אליה בדבר מיצוי זכויותיה.
מהלך הדיון בבקשה והבקשה למנות ועדת תביעות
- לאחר הגשת בקשת האישור, נערך בה דיון, המצהירים מטעם הצדדים נחקרו בחקירות נגדיות והמבקשים הגישו סיכומים מטעמם. לאחר הגשת סיכומי המבקשים, הודיעה ההתאחדות ביום 1.3.2019 כי היא מבקשת להקים ועדת תביעות בלתי-תלויה (להלן גם: "ועדת התביעות", "הוועדה הבלתי-תלויה" או "הוועדה"), שחבריה יהיו השופטת בדימ' ורדה אלשיך (להלן: "השופטת בדימ' אלשיך"), רו"ח שלמה זוהר (להלן: "רו"ח זוהר") ועו"ד דורון טאובמן (להלן: "עו"ד טאובמן").
- לאור הקמת הוועדה, ביקשה ההתאחדות כי בית-המשפט יעכב את ההכרעה בבקשת האישור עד להחלטתה של הוועדה, כדי לאפשר לה להתכנס, לפעול ולהביא בפני ההתאחדות את מסקנותיה.
המבקשים התנגדו לבקשה לעיכוב ההליכים ממספר טעמים (שחלקם נטענו על-ידיהם גם במסגרת הסיכומים הנוכחיים שהוגשו על-ידיהם). המבקשים טענו כי אין לראות בהקמת הוועדה כיישום המתווה שנקבע בדו"ח סול. הם הפנו לדיון בהנהלת ההתאחדות שבו הוחלט על הקמת ועדת התביעות, וציינו כי נאמר בו כי מטרת הקמת הוועדה הוא "לקבור את הפרשה" ולמנוע הכרעה על-ידי בית-המשפט. הם הוסיפו כי הוועדה הוקמה בשלב מאוחר מאוד בהליך דנן, וטענו כי מינוי של ועדה בשלב כזה אינו צריך להשפיע על התנהלות ההליך. לגישתם, מתן אפשרות להקים ועדת תביעות בלתי-תלויה בשלב כזה בהליך, תאפשר לכל משיב בתביעה נגזרת לפעול באופן דומה, כלומר להמתין לסיומו של ההליך בבקשת האישור, ואז - אם ייווצר הרושם כי בית-המשפט צפוי לקבל את הבקשה - למנות גוף שיוכל לקבל החלטה במקומו של בית-המשפט. תוצאה כזו, כך טענו המבקשים, אינה רצויה.