בקשת ההתאחדות לעיכוב הליכים נדונה בישיבת יום 7.4.2019. בתום הדיון הצהיר ב"כ המבקשים כי הוא יסכים לעיכוב הליכים לצורך פעולה של הוועדה בשלושה תנאים: ")1) שחברי הוועדה יהיו השופטת אלשייך, המבקש 1 וחבר נוסף שבית המשפט יקבע; (2) שסמכויות הוועדה יהיו בלתי מוגבלות; (3) בית המשפט יקבע שכ"ט ב"כ המבקשים" (פרוטוקול ישיבת 7.4.2019, בעמ' 232, ש' 3-7).
- בהחלטה מיום 7.4.2019 התייחסתי לטענות הצדדים ביחס למינוי אפשרי של ועדת תביעות ולעיכוב ההליכים עד לתום פעולתה של ועדה כזו. בהחלטה הובהר הרקע להקמת ועדת תביעות במסגרת דיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, והיתרונות והחסרונות של הקמת ועדה כזו. בהתייחס לוועדה הנוכחית נקבע כי ישנה חשיבות לשאלת העיתוי של הקמת הוועדה, כמו גם להרכבה ולספקות המובנים הנוגעים ליכולתה לפעול בצורה נקייה משיקולים זרים.
עוד צוין כי כאשר משיב בהליך של תביעה נגזרת מעוניין להקים ועדה בלתי-תלויה במהלך דיון בבקשת האישור, מוטב כי היא יעשה כן תוך קבלת אישור של בית-המשפט למהלך. זאת כדי שלמסקנות הוועדה תהיה משמעות משפטית. מעבר לכך, צוינה העובדה כי הקמת הוועדה נובעת מהמתווה שנקבע בדו"ח סול, מתווה שהוכן וגובש עוד לפני הגשת בקשת האישור. כן הובאה בחשבון העובדה שהמתווה בדו"ח סול קבע כי ההחלטה על פתיחה בהליכים צריכה להתקבל "בהקדם, ללא דיחוי נוסף" (סעיף 22 לדו"ח סול).
שיקול נוסף שנלקח בחשבון במסגרת ההחלטה ביחס להקמת ועדת תביעות, הוא הקושי הנובע מהעובדה שהבקשה דנן היא בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם עמותה ולא בשם חברה. זאת, לנוכח הספק הקיים ביחס לאפשרות להגיש בקשה כזו. בהקשר זה צוין כי:
"הבקשה הנוכחית היא בקשה להגשת תביעה נגזרת לא נגד חברה אלא נגד עמותה. בקשה כזו מעלה שאלות נוספות מעבר לאלה המתעוררות כאשר מוגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברה [...] מעבר לכך וכפי שעולה מטענות המשיבים, ישנו ספק גם ביחס לעצם האפשרות של הגשת תביעה נגזרת בשמה של עמותה. יש להביא בחשבון גם עניין זה [...] בבחינת השאלה האם יש מקום לאשר את הקמת ועדת התביעות" (החלטתי מיום 7.4.2019, בפס' 16).
- מעבר לכל אלה הובהר כי את החששות העיקריים ביחס למינוי הוועדה ויכולתם של חבריה לפעול בצורה נקייה משיקולים זרים ותוך מתן ביטוי לטובת התאגיד, ניתן לצמצם באמצעות פיקוח הדוק של בית-המשפט הן על הרכב הוועדה הן על אופן פעולתה. החשש כי הוועדה תנסה להשביע את רצונם של שולחיה יכול להצטמצם על-ידי כך שבית-המשפט יהיה זה שימנה את חברי הוועדה, שיהיו מודעים לכך שזהו הגורם שמינה אותם ולכך שהחלטתם תיבחן על-ידיו.
עוד הובהר כי ניתן לצמצם עוד יותר את החשש האמור על-ידי מינוי המבקש 1 עצמו כאחד מחברי הוועדה, מינוי המבטיח כי עמדתו תישמע וכי הוא יהיה רשאי לנסות לשכנע את החברים האחרים בוועדה בצדקתה (או להשתכנע על-ידי חברי הוועדה האחרים ביחס להיבטים מסוימים).