עוד המליץ המיעוט על הגשת תביעות נגד המשיבים 2-4. בהתייחס לאפשרות לגבות מקבוצות ליגת העל והליגה הלאומית כספים בשיעור הנזק שיוותר לאחר הגבייה הצפויה והשתתפות חברת הביטוח ופירמת רואי החשבון, נטען כי להתאחדות אין עילה כנגד הקבוצות לעשות כן. בנושא הפנייה לחברת הביטוח, נטען כי בהיעדר תביעה, חברת הביטוח תסרב לשלם.
- ביום 16.12.2019 הוגש דו"ח הוועדה לבית-המשפט על-ידי ב"כ ההתאחדות, ובמקביל הוא הועבר לעיונם של חברי הנהלת ההתאחדות. בישיבת הנהלת ההתאחדות מיום 8.1.2020 התקבלה, ברוב קולות (22 בעד, 1 נגד וללא נמנעים), החלטה המאמצת את מסקנות דו"ח ועדת התביעות.
התנגדות המבקשים לאימוץ מסקנות הוועדה
- ביום 3.2.2020 הגישו המבקשים בקשה כי התביעה הנגזרת תמשיך להתברר, וכי הבקשה לאישורה תוכרע לגופה. לגישתם, אין להעניק משקל להמלצות עמדת הרוב בוועדת התביעות, וזאת מכמה טעמים. ראשית, לשיטתם, באופן עבודתה של הוועדה ובמסקנותיה נפלו מספר פגמים בולטים; שנית, הדיון בהנהלת ההתאחדות ביחס למסקנות הוועדה נערך בפורום "נגוע" ובהשתתפות פעילה של גורמים בעלי עניין; שלישית, הנהלת ההתאחדות ממילא לא החליטה לאמץ את המסקנות המוגבלות של הוועדה, וזאת בניגוד לנטען בהודעת ההתאחדות.
בהקשר זה, חזרו המבקשים על התנגדותם להליך שבו הוקמה ועדת התביעות, ובפרט על הטענה כי הוועדה הוקמה על מנת למנוע הגשת תביעה.
הודעת ההתאחדות בדבר יישום מסקנות ועדת התביעות הבלתי-תלויה
- ביום 16.7.2020 הודיעה ההתאחדות כי לאור מסקנת ועדת התביעות לפיה הנזק להתאחדות עומד על סך של 5 מיליון ש"ח ובהתאם להמלצותיה, הושגה "הסכמה עקרונית" בין ההתאחדות לבין פירמת רואי החשבון וחברת הביטוח, שלפיה האחרונות יעבירו לקופת ההתאחדות סך כולל של 1.7 מיליון ש"ח. כמו כן, ביום 12.7.2020 התכנסה הנהלת ההתאחדות וקיבלה החלטה לפיה קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית יחויבו בתשלום יתרת הגירעון שתיוותר, בסך 3.3 מיליון ש"ח, בפריסה לשש שנים. הסכמות אלה הותנו בכך שיינתן מתן פסק-דין הדוחה את הבקשה לאישור תביעה נגזרת, ושההליכים המשפטיים בדבר ההעברות האסורות - יסתיימו.
- בתשובתם מיום 3.8.2020 טענו המבקשים כי ההחלטה האמורה של ההתאחדות אינה מהווה יישום של המלצות דעת הרוב בוועדת התביעות. ראשית, לעניין ההסכמה עם פירמת רואי החשבון ועם חברת הביטוח, נטען כי ההתאחדות לא צירפה כל אסמכתא לקיומה של הסכמה כאמור, והודתה כי אין בידיה הסכם חתום. שנית, לעניין ההחלטה לכיסוי הגירעון על-ידי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, טענו המבקשים כי ההתאחדות לא צירפה אסמכתא להסכמת הקבוצות לתשלום הסכום האמור, ולא הראתה מקור לסמכותה לחייבן לשלם בהיעדר הסכמה. שלישית, אף פריסת התשלום לשש שנים היא בעייתית, וזאת בשל העובדה שקבוצות עולות ויורדות ליגות, העובדה שמדובר במתווה שלפיו יישום מסקנות הוועדה כולל דחייה לשנים רבות, והעובדה שסיכויי הגבייה של הכספים הללו על פני פרק זמן ארוך כל כך מוטלת בספק. זאת, במיוחד לנוכח משבר הקורונה, שלאורו הקפיאה ההתאחדות אף את גביית הכספים ה"צבועים" וה"לא צבועים".
ההתאחדות הגיבה ביום 14.8.2020. ראשית, היא טענה, באשר לטענת המבקשים בדבר ההסכמים עם פירמת רואי החשבון וחברת הביטוח, כי הצדדים קרובים להשלמת המסמכים הנדרשים לעניין. שנית, בנוגע לטענה כי לא ניתנה הסכמת הקבוצות לתשלום של 3.3 מיליון ש"ח, נטען כי הסכמה כזו אינה נדרשת. לשיטתה, לא מדובר בסכומים שההתאחדות דורשת מהקבוצות במסגרת גביית חוב או תביעת השבה, אלא בחיוב חדש שההתאחדות מצאה לנכון להטיל על קבוצות המשתתפות (ושישתתפו בעתיד) בליגת העל ובליגה הלאומית.