תיק אזרחי (תל אביב) 45478-06-14 פרדי דוד נ' רגב וולק

החלטה בבקשת המבקש (הנתבע) לעכב הליכים מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות וכן לצרף את ההתאחדות לכדורגל כצד נדרש ו/או כ"ידיד בית המשפט".

1. ביום 23.6.14 הוגשה התביעה דנן. עניינה של התביעה, בטענה כי הנתבע פרסם ביחס לתובע לשון הרע במהלך משחק כדורגל בין קבוצת מכבי הרצליה בה שיחק התובע ואשר הנתבע הוא מאמנה, לבין קבוצה אחרת.
2. ביום 21.8.14 הגיש הנתבע (להלן: "המבקש") בקשה לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן-"חוק הבוררות"). לטענת המבקש, חלות על הסכסוך הוראות תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, הקובעות כי המוסד לבוררות ידון, בין היתר "בכל סכסוך ו/או מחלוקת שבין קבוצות ו/או בין שחקנים ו/או בין מאמנים ו/או בין ממלאי תפקידים, בינם לבין עצמם ו/או בכל אחד מן המנויים לעיל - לבין משנהו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (2) שלהלן" (סעיף קטן 2 קובע כי המוסד לבוררות אינו מוסמך לדון בתביעות לנזקי גוף).
3. המבקש הפנה לפסיקה לפיה תחולת תקנון המוסד לבוררות הינה רחבה ומקיפה את כלל העסקים בענף הכדורגל, ביחס לכל ענין הקשור לפעילות במסגרת ההתאחדות לכדורגל (רשות ערעור אזרחי 2186/12 עמר נ' מליקסון ואח', [פורסם בנבו] תק-על 2013(2) 6256; ערעור אזרחי 180/07 כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל (פורסם בנבו, 4.10.09).
4. כן נטען, כי חוק הספורט תשמ"ח-1988 (להלן-"חוק הספורט"), מעגן חובה סטטוטורית לקיום הליכי בוררות במוסדות פנימיים של התאחדויות הספורט וכי אין מדובר בעניין פורמאלי בלבד, שכן "על מנת לדון ולהכריע בתובענה נדרשת הבנה עמוקה של הנסיבות הסובבות את משחק הכדורגל, דפוס ההתנהלות המקובל במהלך משחק הכדורגל ולאחריו, הדינמיקה בין מאמן לשחקניו ובין מאמן לבעלי תפקיד בקבוצה והמשמעות שניתן לייחס לדברים הנאמרים המהלך משחק כדורגל על-ידי מאמן לשחקניו".
5. הבוררים במוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל הינם עורכי דין ותיקים ובעלי ניסיון רב בכלל ובהכרעה בסכסוכים בתחום הכדורגל בפרט. סעיף 1ה' לתקנון המוסד לבוררות קובע כי דין התקנון כדין הסכם בוררות לכל דבר וענין והוא מהווה שטר בוררין, וסעיף 3 לתקנון שכותרתו "בוררות חובה" קובע כי "כל סכסוך כמפורט בסעיף קטן 2 דלעיל, יובא לדיון אך ורק במסגרת המוסד לבוררות".  המבקש הדגיש את נכונותו לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה.
6. בתגובה לבקשה נטען, כי תביעות דומות לתביעה דנן הוגשו בבתי המשפט ונדונו בהם לאחר שמותבים שונים קבעו כי יש להם הסמכות העניינית לכך. בהתאם לכך, לאור הסוגיה המשפטית הכרוכה המעוגנת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, גם המקרה דנן הוגש לערכאה זו המוסמכת לדון בו.
7. נטען, כי המוסד לבוררות אינו דן בענייני נזיקין בין הצדדים, לרבות תביעות לשון הרע. אין מניעה כי ההתאחדות לכדורגל תעסוק בהיבט המשמעתי של העניין, אך אין בהליך המשמעתי כדי למנוע תביעה אזרחית.
8. עוד נטען, כי פרסום לשון הרע מהווה עבירה אשר ניתן להגיש בגינה קובלנה פלילית, וההתאחדות לכדורגל נעדרת סמכות לדון בה. המשיב הפנה לפסיקה בה נידונו עניינים דומים.  עוד נטען, כי בהיקש ניתן להצביע על החלטות דומות בעניינם של חברי מושבים, אגודות עותומאניות וחברי קיבוצים, בהן עלתה טענה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות וזו נדחתה.
9. בתשובה לתגובה, טען המבקש כי באף אחת מהדוגמאות שהובאו על-ידי המשיב בהם דנו בתי המשפט בתביעות, לא הועלתה על-ידי הצדדים הטענה כי יש להעביר את הסכסוך למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, וכי מדובר בפסיקות של בתי משפט השלום, שאינן בגדר הלכה מחייבת.
10. ביום 4.11.14 התנהל דיון בבקשה. בסיומו הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור במסגרת המהו"ת.
11. ביום 7.1.15 הודיע המבקש כי הליך הגישור בין הצדדים הסתיים מבלי שהושג הסדר פשרה, ופנה בבקשה להורות על צירוף ההתאחדות לכדורגל לבקשה לעיכוב הליכים, כצד דרוש ו/או במעמד של "ידיד בית המשפט" שכן, בטרם תוכרע המחלוקת בעניין הבוררות, "יהיה זה נכון ומוצדק לשמוע את עמדתה של ההתאחדות, מתקינת התקנון, הן באשר לרציונל העומד ביסוד התקנון ובעיקר באשר לאופן שבו לשיטתה יש לפרש אותו, בשים לב למדיניות השיפוטית וציבורית ראויה ורצויה, בין היתר לאור השלכות ההחלטה על יתר החברים הרבים בהתאחדות לכדורגל". המבקש הפנה לעניין משפט חוזר 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1), 529, 553 שם נקבע כי "באותם מקרים בהם קיים גורם שלישי - שאינו מעורב בסכסוך עצמו - ניתן יהיה לצרפו כ"ידיד בית-המשפט", אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסויים..." לטענת המבקש הקריטריונים שנקבעו בביהמ”ש העליון לצרוף כמתבקש, מתקיימים בענייננו במלואם.  כן צויין, כי יועצה המשפטי של ההתאחדות הביע בשם ההתאחדות את הסכמתו להצטרף לדיון בתיק ולהשמיע את עמדת ההתאחדות ככל שיינתן אישור לכך.
12. המשיב הגיב וטען כי מטרת הבקשה הינה "לבצע מקצה שיפורים לבקשת המבקש לעיכוב הליכים...לא במטרה לייעל ולפשט את הדיון...אלא ממש "לשכנע" את בית המשפט הנכבד כי לכאורה אין בית המשפט הנכבד מוסמך לדון בתביעות מסוג דנן". לדידו של המשיב, אין כל נימוק המצדיק את צירוף ההתאחדות לכדורגל לייצג אינטרס הציבור.

דיון