תביעות בוררות (תל אביב) 29028-09-16 אליהו אלי זיזוב נ' מועדון הכדורגל הפועל עכו

16 יולי 2018

1. לפנינו בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 19.7.16 (להלן - פסק הבוררות) על ידי הבורר עו"ד תגר עמיאל, אשר מונה בהתאם לתקנון מוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן - הבורר וההתאחדות בהתאמה).
2. המבקש הינו שחקן כדורגל, אשר שיחק בקבוצת הכדורגל הפועל עכו (להלן - הקבוצה או המשיבה) בעונת המשחקים 2013/14 וכן בעונת המשחקים 2014/15.
3. הרקע לבקשה -

• ביום 13.11.13 נחתם בין המבקש לבין המשיבה "טופס הסכם שחקנים לעונת 2013/14", בהתאם לתקנון בקרת תקציבים של ההתאחדות (להלן - הסכם הבקרה). הסכם הבקרה נועד לסדיר את היחסים בין המבקש למשיבה בעונות המשחקים 2013/14 ו-2014/15 (במידה ויבחרו הצדדים להאריך את הסכם הבקרה, כפי שאכן עשו), לרבות מלוא התמורה שיקבל המבקש מהמשיבה.
• במקביל להסכם הבקרה, נחתם בין המבקש לבין מנכ"ל הקבוצה בעונת המשחקים 2013/14, מר עזרא גורש, הסכם נוסף שנועד, לטענת המבקש, להוות נספח להסכם הבקרה, ואשר המשיבה חלקה על תוקפו (להלן - הנספח). בנספח נקבע כי המשיבה תחזיר לשחקן סכום של 25,000 ₪ אותו שילמה משפחת המבקש לקבוצת מכבי תל-אביב, בה שיחק המבקש קודם לכן.  כמו כן, הנספח קבע כי המשיבה תשלם למבקש סכום חד פעמי בגובה 7,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה שביצע טרם חתימת הנספח, וכן תשלם לו סכום חודשי של 5,000 ₪ בגין הוצאות שכר דירה.  אין מחלוקת כי הנספח לא הוגש מעולם לאישור הרשות לבקרת תקציבים ולא קיבל את אישורה, עם כי הצדדים חלוקים באשר לכוונת הקבוצה להגישו לאישור כאמור.

לטענת המשיבה היא לא הייתה מודעת כלל לקיומו של הנספח, אשר הוצג על ידי המבקש לראשונה במסגרת קדם המשפט שנערך בפני הבורר.

בפועל, שילמה המשיבה למבקש במהלך עונת המשחקים 2013/14, בנוסף למשכורתו, סכום חד פעמי של 7,000 ₪ וכן סכום חודשי של 5,000 ₪ אשר הופיע בתלושי המשכורת של המבקש בתור "הוצאות דלק".  המשיבה מעולם לא שילמה למבקש את הסכום של 25,000 ₪.

• ביום 16.12.14 נערכה למבקש ועדת משמעת, בעקבות אירוע בו לכאורה נהג המבקש באלימות מילולית ופיזית כלפי מאמן הקבוצה, כך לטענת המשיבה. ועדת המשמעת הטילה על המבקש קנס של 3 משכורות וכן השעתה אותו מהקבוצה.  בסופו של יום הותר למבקש לחזור לקבוצה, והוחלט על הפחתת הקנס לגובה של משכורת אחת, אשר לא שולמה למבקש.
• המבקש הגיש למוסד הבוררות של ההתאחדות תביעה כנגד המשיבה, בה דרש תשלום בגין התחייבויות המשיבה על פי הנספח (50,000 ₪ עבור הוצאות שכר דירה בעשרת החודשים של עונת המשחקים 2014/15, והחזר של 25,000 ₪ בגין התשלום לקבוצת מכבי תל-אביב); סכום של 16,484 ₪ בגין המשכורת שלא שולמה לו עקב הקנס; מענק עבור 12 נקודות ליגה; מענק הישארות בגובה 26,500 ₪; תשלום 79,338 ₪ בגין הפקדות פנסיוניות שלטענת המבקש לא בוצעו במהלך תקופת ההתקשרות; ופיצוי בגין עוגמת נפש ונזק מקצועי בסך של 100,000 ₪.
• המשיבה מצידה הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד, לקבלת סך של 50,383 ₪ ששולמו למבקש בעונת המשחקים 2013/14 כהחזרים בגין הוצאות דלק, שלטענתה שולמו בטעות מכוח "חוזה כפול", וכן סכום של 30,518 ₪ בגין נזק לא ממוני שנגרם לה עקב התנהגות המבקש באירוע נושא ועדת המשמעת. כמו כן טענה המשיבה כי על המבקש להשיב לה סכום של 8,469 ₪ ששולם לו ביתר, זאת בגין גילום של סכומים ששולמו למבקש לאחר הגשת התביעה (סך של 26,500 ₪ בגין מענק עליה, וסך של 7,612 ₪ בגין 4 נקודות ליגה).
• ביום 19.7.16 ניתן פסק בוררות מנומק, שקבע כי: הנספח אינו בר תוקף, משברור כי הצדדים לא התכוונו להגישו לאישור הרשות לבקרת תקציבים, ועל כן המבקש, שהיה מיוצג באותה עת וחזקה שידע את משמעות הדברים, אינו זכאי לתשלומים הקבועים בו; אין מקום להתערב בהליך המשמעתי שנערך למבקש או בעונש שהטילה ועדת המשמעת, שאינו חורג ממתחם הסבירות; אין להורות על תשלום המשכורת שנמנעה בשל קנס, שכן ממילא הייתה המשיבה רשאית לנכות את הקנס בהתחשבנות בדיעבד בין הצדדים לפי סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), וזאת גם לו המשיבה לא הייתה רשאית למנוע את שכרו של המבקש בזמן אמת לפי סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר (שאלה אשר לא נבחנה); המבקש לא הוכיח את זכאותו ל-8 נקודות ליגה נוספות מעבר ל-4 נקודות הליגה ששילמה לו המשיבה; יש לקבל את תחשיב סכום ההפקדות הפנסיוניות שהציגה המשיבה (הנמוך מתחשיבו של המבקש), משעה שהמבקש בחר שלא להגיב לתחשיב ולטענות שהציגה המשיבה בכתב הגנתה, ובהתאם על המשיבה לשלם למבקש 11,922 ש"ח ₪ בלבד בגין הפקדות פנסיוניות, בניכוי 9,600 ₪ שהופקדו באופן שוטף על ידי המשיבה לקרן הפנסיה של המבקש - סכום אשר יש לקזז כנגד הסכומים ששילמה המשיבה למבקש ביתר. הבורר דחה את טענת המבקש לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזק מקצועי, כשהוא מנמק כי המבקש לא הניח תשתית עובדתית לטענתו זו.

באשר לתביעה שכנגד, פסק הבורר כי: אין מקום להורות על השבה של הסכומים ששולמו לטענת המשיבה על סמך "חוזה כפול", משלא דרשה השבתם עם גילוי הטעות; המשיבה לא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מהתנהגותו של המבקש; בנסיבות העניין המבקש אינו צריך להשיב למשיבה את הסכום של 8,469 ₪ ששולם לו ביתר, למעט החלק שקוזז כנגד הסכום של 2,322 ₪ המגיע למבקש בגין הפקדות פנסיוניות.

• ביום 12.9.16 הגיש המבקש לבית דין זה בקשה לביטול פסק הבוררות, כאשר הוא סומך בקשתו על עילות ביטול שונות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות), כפי שיתואר להלן. בקשה זו היא מושא פסק הדין.

4. תמצית טענות המבקש -

המבקש טען לשורה של פגמים המצדיקים לגרסתו את ביטול פסק הבוררות, וזאת בהתאם לסעיפים 24(3), 24(5), 24(8), 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות:

• יש לבטל את פסק הבוררות מן הטעם שניתן למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו התחיל הבורר לדון בו, כפי שקבוע בתוספת לחוק הבוררות.
• הבורר חרג מסמכותו כאשר קיבל את תחשיב המשיבה לסכום ההפקדות הפנסיוניות, תוך התעלמות מהוראות הדין הקוגנטיות בעניין זה ומטענות ותחשיב המבקש כפי שהציגם במסגרת כתב התביעה. אף קביעת הבורר כי יש לקזז את סכום ההפקדות שחייבת לו המשיבה מסכומים אשר שילמה לו ביתר נעשתה בחוסר סמכות, שכן לא ניתן לקזז כספים הנובעים מזכות קוגנטית.  בסיכומיו הוסיף המבקש וטען כי עד עתה המשיבה טרם שחררה לרשותו את ההפקדות החלקיות שלטענתה ביצעה זה מכבר.  כמו כן, טען המבקש כי מחודש אוגוסט 2014 ועד סוף פברואר 2015 לא ביצעה המשיבה כל הפקדה לקופת הפנסיה שלו בגין חלק העובד, למרות שעל פי תלושי המשכורת המשיבה ניכתה סכומים אלו משכרו.
• הבורר חרג מסמכותו כשפסק שהנספח אינו תקף, זאת בניגוד לתקנון ההתאחדות, להסכם הבקרה, לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ולחוק החוזים (תרופות בשל הפרת החוזה), תשל"א-1970, ותוך שהתעלם מהראיות שהוצגו בפניו. המבקש הוסיף וטען טענות באשר לנסיבותיו העובדתיות של המקרה, באשר לכוונתם האמיתית של הצדדים בכל הנוגע למעמד הנספח והטעמים לאי-הגשתו לאישור.  כמו כן, טען המבקש כי הבורר חרג מסמכותו ופסק בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, כשפסק שהמשיבה אינה חבה בהשבה של 25,000 ₪ ששולמו על ידו לקבוצת מכבי תל-אביב ובהשבה של 5,000 ₪ חודשיים במשך כל תקופת ההתקשרות.
• הבורר חרג מסמכותו ופסק בניגוד לחוק הגנת השכר, חוק הספורט, תשמשפט חוזר - 1988 (להלן - חוק הספורט), תקנוני ההתאחדות והלכות שנפסקו בעניין, כשנתן תוקף להליך המשמעתי שקיימה המשיבה ולקנס הלא מידתי שהטילה. הליך המשמעת נעשה בניגוד לדין, בהיעדר תקנון משמעת ופרוטוקול וללא סיבה מוצדקת, ואילו מניעת המשכורת בשל הקנס נעשתה בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, הן מן הטעם שהקנס לא הוטל לפי הסכם קיבוצי או חיקוק בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, והן מן הטעם שקנס לא מהווה חוב למעסיק לפי סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר.  המבקש הוסיף והציג טענות במישור העובדתי, שלטענתו יש בהן להוכיח כי מסקנת ועדת המשמעת לא הייתה צודקת.
• הבורר התעלם, או לא נתן משקל מספיק, לעובדה שהמשיבה שילמה למבקש את המענק עבור 4 נקודות ליגה ואת מענק ההישארות רק לאחר פתיחת הליך הבוררות, והיה על הבורר לחייב את המשיבה בהוצאות משפט לדוגמא לרבות שכר טרחת עו"ד ושכר טרחת הבורר.
• הבורר לא הכריע, או לכל הפחות לא דן כדבעי, בטענת המבקש לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזק מקצועי, כאשר פטר את הנושא בכך שהמבקש לא הניח תשתית עובדתית מספקת.
• ממכלול הטענות שהציג המבקש עולה כי פסק הבוררות סותר את תקנת הציבור, ומהווה עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור, זאת במיוחד כאשר פסק הבוררות התעלם מהלכות בית המשפט העליון, מתקנון הרשות לבקרת תקציבים ומהוראות חוק הגנת השכר.
• לסיכום הוסיף המבקש, כי כעולה מפסק הדין בתביעות בוררות (אזורי תל אביב) 34603-12-15 הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בערעור מיסים נ' דניאל עמוס (פורסם בנבו, 9.6.2016) (להלן - עניין עמוס), הפסיקה קבעה כי אין להעביר לבוררות מחלוקות הקשורות לזכויות עובדים שמקורן במשפט העבודה המגן.

5. תמצית טענות המשיבה -

• המבקש עצמו הוא שהגיש את תביעתו למוסד הבוררות, והכיר בו כטריבונל הנכון לדון בעניין. פסק הדין בעניין עמוס אליו הפנה המבקש ניתן זמן רב קודם להליך בפני הבורר, אולם המבקש בחר שלא להעלות עניין זה או לבקש הפסקת ההליכים בפני הבורר אלא לאחר השלמת הליך הבוררות, משראה שתוצאות ההליך אינן לרוחו.  יש לראות התנהגות זו של המבקש כהתנהגות בחוסר תום לב היוצרת מניעות מהעלאת טענת חוסר הסמכות, שכן טענת חוסר הסמכות כפופה לעקרון תום הלב ולכללי ההשתק והמניעות.

אף ההשוואה שעורך המבקש בין עניינו לבין עניין עמוס נגועה בחוסר תום לב קיצוני, שכן בענייננו המבקש הוא זה שבחר לנהל את ההליך בפני בורר.