נסיבות הערעור שבפנינו שונות במידת מה, משום שהמערער לא דורש להעלותו בדרגה. הדרגה הרי כבר הוענקה לו לבסוף בשנת 2016. עם זאת וכפי שנפסק בעניין אברהם, די בכך שתובענה תעלה כשאלה שנויה במחלוקת את אחד הנושאים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה, כדי שהתובענה כולה תצא מתחום הסמכות של בית הדין לעבודה ... זאת, בשונה ממקרים של תביעות שכר "נקיות" שאינן נוגעות כלל למחלוקת ביחס למינויים או להענקת דרגה, בהן נקבע כי הערכאה המוסמכת היא בית הדין לעבודה (ראו, למשל, עתירות שעסקו בתוספת שכר בגין השכלה אקדמית: ... בערעור שבפנינו אין מדובר בתביעת שכר "נקייה", שכן הזכאות לסעד הכספי הנטען תלויה באופן ישיר בשאלת הדרגה שלה זכאי העותר. לימים הוענקה אמנם למערער דרגת רפ"ק אך עובדה זו אינה מייתרת את הצורך להכריע בטענתו כי הוא היה זכאי לדרגת רפ"ק כבר בשנת 2001 ושאלה זו מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים על פי ההלכה שנפסקה בעניין אברהם. מסקנה זו אף תואמת את הפרשנות המרחיבה לסעיף 93א לפקודת המשטרה אותה אימץ בית משפט זה ...".
בענין פוזאילוב הסעד שנתבע היה אכיפה למפרע של זכות כלכלית קצובה (דרגה), ובית המשפט לעניינים מינהליים נדרש להכריע בשאלת מועד זכאותו לדרגת רב פקד. בנסיבות אלה מגבלת סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לא באה לידי ביטוי בולט, שכן משתיקבע על ידו מועד הזכאות לדרגת רב פקד ניתן יהא על נקלה לתרגמה לסעד כספי.
- לעיתים, הסעד הכספי הנתבע הינו פיצוי הנתבע בגין טענת התובע להתנהלות שאינה תקינה לכאורה של המשטרה כמעסיקה, וזאת בקשר לענין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה. בנסיבות אלה מתעוררת שאלת ההכרעה בענין המנוי בסעיף 93א לפקודת במסגרת תקיפה עקיפה. זאת, מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה המפנה לסעיף 76 לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב), תשמ"ד-
- במאמר מוסגר נעיר כי סעיף 76 לחוק בתי המשפט ביחד עם סעיף 39 לחוק, מיוסד על ההנחה כי הענין מצוי מלכתחילה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ("הובא ענין כדין"). בהקשר זה עשויה להתעורר שאלה אם תובענה כספית המוגשת מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה בעניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה יכולה לקיים את הדרישה ל"הובא ענין כדין", כשהספק מתעורר נוכח היות המבחן לסמכות בית הדין לעבודה תלת שלבי ולא רק על פי הסעד. משהצדדים לא טענו לכך נותיר את ההכרעה בכך לעת מצוא.
- מכל מקום, וזה העיקר, ההחלטה אם לעשות שימוש בסמכות ההכרעה שבגררא מסורה לשיקול דעתה של הערכאה המכריעה בענין שבפניה (ראו פסק דינו של כב' השופט מזוז בקשות עירייה אחרות 4291/17 עו"ד מוטי אלפריח נ' עיריית חיפה [פורסם בנבו] (6.3.19)). בענין יעקובוב נידונה השאלה אם תובענה לסעד כספי של פיצוי מכוח ענין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה ראוי שתידון בערכאה אזרחית (שם בית משפט שלום) מכוח תקיפה עקיפה ושימוש בסמכות ההכרעה שבגררא. בית המשפט העליון השיב בענין יעקובוב על שאלה זו בשלילה. וכך נאמר:
"הצמדת מחיר לתביעה איננה כמטה קסמים המשנה את טיבה של התביעה ואת הנושאים המהותיים בהם היא עוסקת. תביעה אשר במהותה היא מנהלית תישאר כזו גם אם תתנוסס בראשיתה דרישה לסעד כספי. יוער כי בענייננו אין מדובר אמנם בהחלטות הנוגעות למדיניות הממשלה שנתקפות על ידי המשיב בתביעתו, אך על הפרק קיימים שיקוליה של משטרת ישראל, אשר הוא הגוף האמון על שמירת הסדר הציבורי והגנה על הציבור, באשר לגיוס, השמה ופיטורי שוטר. שיקולים אלו אינם נוגעים למשיב בלבד אלא לכלל המשרתים במשטרת ישראל בשלל תפקידים ובשלל דרגות. המחוקק קבע כי נושאים המערבים שיקולים אלו יופנו לבית המשפט לעניינים מנהליים. אין לאפשר לעקוף זאת בקלות כה רבה על ידי הצהרה שהתובע אינו מעוניין בחזרה לשירות במשטרה אלא אך מבקש לזכות בפיצויים. לא המספר בדמות דרישה כספית הוא הקובע. התוצאה תהיה שתביעות רבות אשר המחוקק הגדיר כמנהליות יעברו לדון בפני הערכאות האזרחיות (להרחבה ראו: השופט ד"ר יעקב שקד תקיפה עקיפה בהליכים פליליים ואזרחיים, 280-270 (2020)) . המיקוד כאן הוא בהתנהלות המנהל ולא בסכסוך אזרחי. בית המשפט המנהלי הוא המותב אשר מתמצא בטענות מעין אלו".