חובת גילוי נועדה לגלות מידע מקום שידיעתו של מידע זה אינו מצוי בידיעת הצד שחבים לו גילוי. לעומת זאת, כאשר המידע גלוי, וכאשר שני הצדדים יודעים זאת, אין טעם בהחלת חובת גילוי "פרוצדוראלית" המנותקת מידיעת הצדדים בפועל. ואולם, בענייננו, לא הוכחה ידיעה שכזו מצד המשיבה." [ההדגשה שלי ל.ב.]
מכאן פנה בית המשפט העליון ובחן את משמעות חתימת שטר המשכנתא בפני עורך דין וקבע (בסעיף 43 לפסק הדין):
"לפרוצדורה זו נודעת חשיבות רבה ביותר אשר טעמה ותכליתה אינם נפגעים מן האמור לעיל. על פי תקנות המקרקעין, שמור לעורך הדין שבפניו נחתם השטר תפקיד בעל חשיבות רבה. עורך הדין, כפי שעשה גם עורך דין טולצ'ינסקי בענייננו, מעיד כי פלוני הממשכן התייצב לפניו וכי לאחר שעורך הדין זיהה אותו והסביר לו את מהות העסקה שהוא עומד לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן לממשכן כראוי, חתם הממשכן לפניו על שטר המשכנתא מרצונו. ההסבר בדבר מהות העסקה ובדבר תוצאותיה המשפטיות הינו בעל ערך רב. ואולם, בצדק נקבע כי החתימה בפני עורך דין אינה פוטרת את הבנק מחובותיו הוא. הבנק מבקש להיתלות בתקנות המקרקעין כפוטרת אותו מאחריות לידיעת הממשכן על קיומו של חוב קודם, כל אימת שפרוצדורת החתימה המפורטת בתקנות קוימה. ברם, תקנות המקרקעין מסדירות את הליך רישומה של עסקה בכל הנוגע לחתימה בפני עורך דין ובפני רשם המקרקעין. אין בתקנות המקרקעין, בין שקוימו ובין שלאו, כדי לפטור גורמים אחרים מחובתם שלהם (בין היתר לפי חיקוקים אחרים). דומה כי המקרה הנוכחי ממחיש את הטעם לכך היטב: עורך הדין טולצ'ינסקי קיים את חובתו ואישר את חתימת המשיבה ובעלה על שטר המשכנתא בפניו, רק לאחר שמסר להם את ההסבר הדרוש לחתימתם. ואולם, בהיותו עורך דין חיצוני, עורך דין טולצ'ינסקי לא יכול היה למסור למשיבה מידע כלשהו לגבי היקף האשראי שניטל על ידי הבעל עובר לחתימה על המשכנתא. על הבנק היה מוטל למלא את החֶסֶר האמור בידיעת המשיבה. ודוק: הבנק טען כי לא היה מקום לייחס משקל לזהותו של עורך דין טולצ'ינסקי כעורך דין חיצוני לבנק. בעניין זה יש להבהיר כי לעובדת היותו עורך דין חיצוני אין משמעות לכשעצמה. בלב פסק הדין עמדה השאלה האם הבנק יידע את המשיבה לגבי גובה החוב. בעניין זה, אם הבנק היה מוכיח כי עניין גובה החוב הובא לידיעת המשיבה בדרך זו או אחרת, לא הייתה כל חשיבות לשאלה האם עורך הדין שבפניו נעשתה החתימה על השטר, עובד בבנק או מחוצה לו. גם עורך דין העובד בבנק שאינו יודע שקיים חוב - לא יוציא את הבנק ידי חובה. "