יתרה מכך - בניגוד למקרים אשר נסרקו על ידי לעיל ונבחנו על ידי בית המשפט העליון במסגרת קביעת ההלכה הפסוקה - יחודו של המקרה דנן, נעוץ בכך שבמקרה דנן לא מדובר באירוע חתימה חד פעמי, אלא בתובעת אשר הוסיפה וחתמה בלא פחות משבעה מועדים על נספחים להסכם ההלוואה, שטר משכנתא נוסף וכן, הסדרי חוב. כך כמפורט בסעיף 13 לעיל לפסק הדין- חתמה התובעת על נספחים - בהם הוגדל סכום ההלוואה או שונה מועד פירעונה בימים: 11/3/18, 11/11/18, 13/1/19 ו - 29/4/19. נוסף על כך, חתמה התובעת על שטר משכנתא ללא הגבלת סכום ביום 15/5/19 (כמפורט בסעיף 15 לעיל לפסק הדין). זאת ועוד, התובעת אף חתמה על הסדרי חוב בימים 12/1/20 ו - 25/6/20. אציין כי במסגרת הסדר החוב האחרון עליו חתמה התובעת - אף נקבעו הוראות מיוחדות הנוגעות למימוש הדירה בה מחזיקים גולדברג וכן, הוסף והודגש כי אין בהסדר זה כדי לפגוע בזכותה של הנתבעת להיפרע מדירת המגורים של התובעת.
- חתימתה של התובעת בכלל ובמספר כה רב של אירועים נפרדים בפרט - מקימה חזקה ולפיה התובעת קראה את המסמכים עליהם חתמה וחתימתה זו מחייבת אותה (ראו לעניין זה קביעת בית המשפט העליון בעניין גילמן כפי שפורטה בסעיף 87 לעיל לפסק דיני). זאת אלא אם תשלול התובעת את החזקה בראיות פוזיטיביות משמעותיות.
הנני סבורה כי במקרה דנן, לא זו בלבד שהתובעת לא שללה תוקפה של החזקה האמורה, אלא ההיפך - הראיות מלמדות - כי התובעת אמנם הבינה את משמעות המסמכים עליהם חתמה ואת הסיכונים אשר נטלה על עצמה.
קביעתי זו מושתתת ראשית על מחדלה של התובעת מהצגת כל גרסה עובדתית באשר לאירועי חתימתה, לבד מהצגת גרסה באשר לקורותיה באירוע החתימה הראשון והחתימה על שטר המשכנתא (ודוקו - גם לעניין זה לא הובהר על ידה בתצהירה לאיזה משני שטרי המשכנתא עליהם חתמה מתייחסות טענותיה). כך, כמפורט לעיל בהרחבה במסגרת טיעוני התובעת (וראו לעניין זה גם סעיפים 10-16 לתצהירה), טענה התובעת כי בעת שחתמה על הסכם ההלוואה היא פגשה את עו"ד וינדר לפרק זמן קצר וזה לא נתן לה כל הסברים באשר למהות ההלוואה, לסיכונים אשר היא נוטלת על עצמה וכן, להגנות הקיימות לה בדין וויתורה על הגנות אלו. דא עקא - התובעת מילאה פיה מים ולמרות שכפי שפורט לעיל, חתמה בעוד שבעה מועדים לפחות על מסמכים הקשורים להלוואה - נספחים, הסדרי חוב ושטר משכנתא נוסף - לא פירטה התובעת באיזה נסיבות חתמה על מסמכים אלו (לבד מטענה כללית בסעיף 22 לתצהירה ולפיה היא חתמה על הנספחים לבקשת בעלה עליו "סמכה בעיניים עצומות"). בהקשר לכך, אציין כי לראשונה במסגרת סיכומיה טענה התובעת - טענה עובדתית אשר לא נתמכה בתצהירה ושלא בא זכרה קודם לכן - ולפיה גם במעמד אירועי החתימה הנוספים לא הוסבר לה דבר. טענה זו ברי כי אין לקבל, שעה שנטענה לראשונה בסיכומי התובעת ומשלא נתמכה לא מיני ולא מקצתי בראיות אשר הוצגו על ידי התובעת בהליך.