עו"ד גילר: תראה אדוני, אשתך אומרת בתצהיר שמלכתחילה לא היה סיכוי להחזיר את ההלוואה, זה מה שהיא אמרה בתצהיר, זה נכון? לא היה סיכוי להחזיר את ההלוואה?
העד, מר פלדמן: מה זה מלכתחילה לא היה סיכוי? תשמע, יכול להיות לשיטתה, שהיא רואה את הכל כזה (לא ברור)
עו"ד גילר: אני מדבר על מלכתחילה, כלומר, כשנטלת הלוואה ידעת שאתה בוודאות לא מחזיר אותה?
העד, מר פלדמן: אני?
עו"ד גילר: אתה.
העד, מר פלדמן: לקחתי הלוואה של (לא ברור), לדעתי כן חלמתי להחזיר את זה, היו לי תוכניות, היא רואה את הכל בעיניים אחרות, זה לא מהיום, אנחנו תמיד לא באותו, היא רואה את הכל בצורה יותר, כמו שאתם רואים היום, יותר חששנית, יותר דברים כאלה.
עו"ד גילר: אבל אתה לשיטתך, היית בטוח שתוכל להחזיר את ההלוואה?
העד, מר פלדמן: אני, לפי התוכניות שלי קיוויתי שבעזרת השם זה יכול להיות הצליח ויוכל לחזור, אבל ייקח את הזמן.
עו"ד גילר: זה נכון שבמסגרת ההסכמים הצגת לפרש שאתה צפוי לקבל רווחים מפרויקט כזה או אחר בשווי של כ-10-12 מיליון שקל?
העד, מר פלדמן: האמת נכון, היה בפרויקט סביוני ויצמן, שמי ש, אני לא יודע אם פה זה המקום, אבל באיזשהו מקום הפרויקט סביוני ויצמן, לפני שהוא, שאני הייתי בתקופה, כאילו, הוא כבר די התקדם לקראת סוף ביצוע והיה לי, לא נשאר שם הרבה מאוד, אז היה, הייתי בבית חולים תקופה מאוד ארוכה, לא הייתי מאוד בשטח, הקבלן שלי עשה הרבה, כאילו, קרס,"
עוד העיד פלדמן בעמוד 123, שכאשר הוא נטל את ההלוואה הוא לא חשב על אפשרות שהוא לא יחזיר את ההלוואה ו"יקחו לו את הבית".
קרי מתוך עדותו של פלדמן עולה כי בזמן אמת, הוא השקיע את הכספים בעסקים, אשר הייתה לו אמונה כי יצליחו ואולם, רק בשל כוח עליון הקשור במצב בריאותי לא היה בשטח והקבלן שלו פעל באופן לקוי - ולכן העסק קרס.
- מהאמור עולה כי לגישתי, התובעת הבינה את מהות ההלוואה וכן את הסיכונים הכרוכים בה ואולם, סמכה על בעלה כי סיכונים אלו לא יתממשו. לאור זאת ובהתאם פסיקת בית המשפט העליון בעניין מרטין (כפי שהובאו בסעיף 85 לעיל לפסק הדין) - ממילא לא יכולה התובעת להישמע בטענתה ולפיה אין ליתן תוקף לחתימתה.
- מבלי לגרוע מהאמור הנני סבורה כי ממילא בנסיבות דנן, יכלה הנתבעת להסתמך על אישור עורכי הדין אשר אימתו את חתימתה של התובעת וכן אישרו כי הסבירו לה את מהות העסקה.
אשר לאפשרות הנתבעת להסתמך על אישור עורכי דין כאמור, הרי שכפי המפורט בהרחבה, טענה התובעת תחילה כי הנתבעת לא יכלה להסתמך על אישורי עורכי הדין ולא יכלה להתנער ממחויבותה האישית להסביר לתובעת את מהות העסקה נשוא הדיון. טענתה זו של התובעת, אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה (כפי שפורטה לעיל, בעניין גילמן, לבקוביץ ואף מרטין) - ממנה עולה כי - ככלל יוכל מלווה להסתמך על אישור עורך דין ולפיו הוא הסביר ללווה את מהות העסקה, כמו גם הסיכונים הנובעים ממנה ואולם, לא יהא בכך כדי לפטור את המלווה מחובתו לגילוי פרטים מהותיים - כגון גובה החוב, או הפרטים המנויים בסעיף 3 לחוק אשראי הוגן - המצויים בידיעת המלווה.