אפתח בתצהיר הרב ברונפמן - עיון בתצהיר זה מלמד כי ניתן לחלק את האמור בו לשניים - ראשית התייחסות הלכתית למשמעות הנובעת מהיתר עסקא בכלל ושנית - התייחסות למשמעות הנובעת מהחלת היתר עסקא במקרה דנן.
באשר לסוגיה ההלכתית, מפרט הרב ברונפמן, בחלקו הראשון של תצהירו, כי בהתאם לניסיונו המקצועי - מקום בו בהתאם לתנאי היתר עסקא אין רווח ללווה המוגדר בהיתר עסקה, הרי שאין כל חוב למלווה, זולת הקרן שמחזיר הלווה. עוד פורט כי כדי להוכיח זאת על הלווה להישבע שלא היו רווחים או להביא עדים על כך. זאת, זולת אם ברור למלווה כי אין רווח. פירוט זה בתצהירו של הרב ברונפמן - מהווה עדות מפי סברה באשר למשמעות ההלכתית למינוח "היתר עסקא". כיוון שכך, שומה היה על התובעת להביא עדות זו במסגרת חוות דעת. בנסיבות אלו, בדין התנגדה הנתבעת לקבילותו של תצהירו של הרב ברונפמן - כעולה מהמפורט בתחילת הדיון מיום 22/5/25. אציין כי במסגרת סיכומיה טוענת התובעת כי הואיל והנתבעת לא חקרה את הרב ברונפמן בדבר תצהירו, הרי שיש לקבל את תוכנו. בטענה זו אין ממש, הואיל והנתבעת לא ויתרה על החקירה בלא הסבר, אלא שנימקה סירובה לחקור את העד מהטעם שהגם שעדותו מהווה עדות מפי סברה היא לא הוגשה כחוות דעת. למרות זאת, לא ביקשה התובעת באותו מעמד (ואף לא לאחר מכן) לתקן הפגם האמור ומשכך, אינה יכולה לטעון בסיכומיה כי מדובר בתצהיר שהוא קביל וכי היו אפשרויות לתקן הפגם בהתנהלותה היא. לאור זאת חלק זה בתצהיר הרב ברונפמן - המהווה עדות מפי סברה - אינו קביל כראייה. לשם שלמות היריעה אציין כי להלן אבחן את המינוח "היתר עסקא" כפי שפורש בפסיקה והנני סבורה כי ממילא לאור זאת, ספק באם ניתן לפרש את המינוח באופן הפשטני המיוחס לו במסגרת תצהיר זה.
בחלקו השני של תצהירו מתייחס הרב ברונפמן ליישום הספציפי של היתר עסקא במקרה דנן. אשר לכך, הוא מצהיר כי 'לפי מידע אשר נמסר לו מפלדמן' - נעשו ניסיונות גביה מחברת בונים ומוגנים ומחברת סביוני ועד למועד זה לא עלה בידי הנתבעת לאתר נכסים של החברות הנ"ל לפירעון החוב - ומשכך אך ברור הוא שאין רווח ואין ממה לחייב את הלווים לשלם זולת הקרן. חלק זה בתצהיר מהווה עדות מפי שמועה, הואיל והעד חוזר על דברים אשר נמסרו לו כביכול על ידי פלדמן. בנסיבות אלו גם חלק זה אינו קביל כראייה.
פגם זה האחרון, ניתן היה לתקן לכאורה לו היה מתייחס פלדמן בתצהירו לעובדות המפורטות בתצהיר הרב ברונפמן - קרי היה מתייחס להחלת היתר עסקא במקרה דנן ובכלל כך - היה מסכים להישבע על כך שלא היו רווחים לפרויקט נשוא ההסכם (ודוקו כפי שיפורט להלן, ממילא אינני סבורה כי בנסיבות אלו הכוונה הייתה כי אמנם ההסכם יהווה הסכם השקעה) ונוסף על כך, היה כולל בתצהירו הצהרה בדבר המידע כפי שפורט על ידי הרב בורנפמן בתצהירו ובכלל כך כי במועדים הרלוונטיים לא היה רווח בהשקעה. אלא שעיון בתצהירו של פלדמן מעלה כי זה אינו כולל את כל המידע המוזכר על ידי הרב ברונפמן. כך, פלדמן התייחס לנושא היתר העסקא בסעיפים 30 ו - 31 לתצהירו - בכלל כך, בסעיף 30 פירט פלדמן כי הוא ביקש לשלב את הסעיף תוך שהוא דרש ליתן לו תוקף הילכתי ולכן מחק את המילים מתוך הסעיף כפי שפורט לעיל ואילו בסעיף 31 הצהיר פלדמן כי: