על רקע זה פסקה כב' השופטת ארבל ש"קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל התומכים בהגבלת הטלתה של חובת זהירות על מנהלי משרה ודירקטורים בחברה. הטלת החובה עלולה לחתור תחת הגדרת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, על ידי הטלת חבות על פרט שלא היה צד להתקשרות החוזית בין הנושה לחברה" (ערעור אזרחי 2792/03 יצהרי נ' אימפורט (פורסם במאגרים [נבו]; 2006) בפסקה 12 לחוות דעתה). ובנוסף, "הטלת חובת זהירות רחבה על אורגנים בחברה עלולה ליצור הרתעת יתר מפני נטילת סיכונים עסקיים סבירים על ידי החברה. שעשויים בסופו של יום, להביא להשאת רווחי החברה" (שם).
- ומנגד, מסך ההתאגדות אינו בגדר מסך חסינות. לא רק חברות יכולות להטיל נזקים ולהפר התחייבויות. הן הרי פועלות באמצעות אורגנים ונושאי משרה. ובמקרים שונים יכולות דמויות אנושיות אלה ליטול חלק במעשים או להיות אחראים למחדלים שיהיה עליהם לתת בגינם דין וחשבון אישי, ובמקרים המתאימים לשאת באחריות אישית. ברור שאין לשלול באופן גורף ועקרוני את כוח המעמד של צד שלישי מלהגיש תביעה המייחסת לנושאי המשרה בחברה אחריות אישית, ולבסס יריבות ישירה בינו ובינם.
- השיקולים הם מורכבים. הם מושכים לכיוונים מנוגדים. על רקע זה אין להתפלא שהדין הכללי, ובכלל זה דיני החוזים ודיני הנזיקין, מציבים משוכה לפני מי שמבקש לייחס אחריות אישית לאורגנים של החברה שעה שאלה פעלו במסגרת תחומי פעילותה וקידמנו את טובתה. דיני המעמד והיריבות בתחום זה משקפים את האיזון בין השיקולים הסותרים - היעדר חסינות מזה אך הצורך שלא לפרוץ את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת מזה.
- לפני שאפנה לבחון את הדברים ביתר פירוט חשוב יהיה להזכיר את ההבחנה שבין הטלת אחריות אישית על נושאי התפקיד ובין הרמת מסך ההתאגדות. ולא הרי זו כהרי זו.
כפי שפסק כב' השופט מינץ "משמעותה של הטלת אחריות אישית אינה הרמת מסך ההתאגדות של החברה, כאשר בהטלת אחריות אישית על נושא משרה בחברה נשמר הכלל בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה" (ערעור אזרחי 8553/19 אלכסנדר אורן בערעור מיסים נ' כהן (פורסם במאגרים [נבו]; 2020 בפסקה 21 לחוות דעתו; יצוין כי חברי המותב נחלקו באותה הפרשה אך לא בעניין הזה).
ובעניין אחר נקבע כי "אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה - התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה" (ערעור אזרחי 9916/02 אהרן נ' שולדר חברה לבניה בערעור מיסים (פורסם במאגרים [נבו]; 2004 בפסקה 42 לחוות דעתו של כב' השופט, כתוארו אז, ג'ובראן)).