אלא שלא עלה בידי החברה לרכוש מחדש את הנכסים האחרים, וכך היא מצאה עצמה במצב בו חובותיה תופחים, ולא עומדים לרשותה מספיק כספים נזילים כדי לפרוע אותם. אין חולק כי מצבה היה שברירי. אי-עמידה במועדי ההחזרים עלולה הייתה להוביל להעמדת יתרת ההלוואות לפירעון מידי, ולהקיץ את הקץ על החברה. כמובן, שהדבר היה מקרין גם על מר נחמיה, המוציא והמביא בחברה, נוכח ערבותו האישית שעל הפרק.
כניסתו של מר קנפלר לתמונה - תחילה באמצעות קרן תמיר-פישמן ולאחר מכן באופן עצמאי
- במהלך אפריל 2016 פנה מר נחמיה למשרד עו"ד שלמה נס, בו עבדו באותה העת עו"ד סער פרג (להלן: עו"ד פרג) ועו"ד עמית לדרמן (להלן: עו"ד לדרמן), כדי לברר האם הם מכירים משקיע שיוכל להשקיע בחברה, ולהקל על מצבה. הללו הכירו את מר קנפלר ואת קרן תמיר-פישמן. וכך נולד הרעיון שחברת ADN תמכור לאחרונה חלק מאחזקותיה בחברה הצרפתית. באופן זה תוכל חברת ADN להתמודד עם מצוקתה התזרימית, ואילו המשקיעה תוכל ליהנות מתשואה בגין הנכסים שבצרפת.
לטענת מר קנפלר הוא היה מוכן לקדם את העסקה בתנאי ולפיו התשואה בגין ההשקעה תעמוד על 20% בשנה. עניין זה שנוי במחלוקת ומוכחש על ידי הנתבעים שכנגד.
- הצדדים ניסחו טיוטה ראשונה של ההסכם, שייחתם על-ידי החברה, חברת גיא ייזום והקרן. לפי ההסכם, בעקבות השקעתה תקבל הקרן 32% ממניות החברה הצרפתית. תחילה באמצעות רכישת המניות שבידי חברת גיא ייזום; ולאחר מכן לאחר שיוקצו לטובתה 8% נוספים.
טיוטה זו נדונה בדירקטוריון חברת תמיר-פישמן ביום 17.5.16 (נ/1), והיא לא הועלתה להצבעה. הקרן אישרה יחד עם זאת העברת מקדמה על חשבון תמורת העסקה, אך זאת כנגד בטוחות. בטיוטת ההסכם הראשונה עמדה המקדמה על סך 800,000 יורו, אלא שאגב הדיון בישיבת הדירקטוריון נעשתה פניה למר נחמיה, שהסכים להפחית התשלום ל-450,000 יורו.
מר קנפלר, שהאמין בעסקה, חתם בכל זאת על טיוטת ההסכם בשמה של הקרן. למחרת ישיבת הדירקטוריון, הוא העביר בעצמו, ביום 18.5.16, את המקדמה בסך 450,000 יורו, ממקורותיו שלו. נוכח פנייתו של מר נחמיה הוא הסכים להעביר סכום נוסף בסך 100,000 יורו, וזאת לפני שנחתם הסכם כלשהו.
- אין מחלוקת שבסופו של יום לא השקיעה הקרן בחברה, ולא גובש עמה הסכם. הצדדים חלוקים על אודות הסיבה לכך. הנתבעים שכנגד שמים הדגש על בדיקה כלכלית שנערכה על-ידי הקרן, שהעלתה שהמתווה המתגבש לא יניב את התשואה הרצויה, בשים לב למצבה של החברה. כלומר, מצבה הכלכלי הרחיק את הקרן ממנה. מר קנפלר מציב דגש אחר, ולפיו אם הקרן הייתה מתקשרת בעסקה, הרי שהיה עליה להשיב לו את המקדמה ששילם, וכך הייתה נוצרת, מבחינתו, "עסקת בעל עניין" הטעונה פרוצדורות מיוחדות. מכאן שקידום העסקה היה מתעכב, בעוד שהכול ביקשו לקדמה במהירות נוכח הצורך הבוער של החברה במזומנים.
כך או כך, כשהתברר כי הקרן לא תתקדם עם העסקה, החליט מר קנפלר לעשות מעשה, ולהתחייב בה אישית.