מכל מקום, בהתאם לאמור בהסכם היה אמור מר קנפלר לשלם 1.45 מיליון יורו עד ליום 29.6.16; ו-2 מיליון יורו עד לתאריך 29.8.16, כשכבר שולמה מקדמה על ידו בסך 550 אלף יורו.
מר קנפלר לא העביר 1.45 מיליון יורו עד 29.6.16 אלא סכום הנמוך בכשלושים אחוזים. וגם לפני מועד זה התגלו קשיים בהעברת התשלומים. עד 30 ליוני 2016 הוא העביר 700 אלף יורו בלבד (במקום 1.45 מיליון). ביום 1.7.16 העביר עוד 300 אלף יורו, ונותר חייב עוד כ-390,000 יורו.
- על רקע זה פנה ביום 5.7.16 מר נחמיה למר קנפלר בהודעת דוא"ל (נספח 2 לתצהיר נחמיה) וציין כי "הנסיבות בהן אנו שרויים ידועות לך כהווייתן. כל שכן המשמעויות הנובעות מאי קבלת הכספים בזמן. שכן סיטואציה כאמור מעמידה את חברתנו בהפרות כלפי צדדי ג', להם החברה מחויבת על בסיס ההסכם בינינו". במכתב הוסיף מר נחמיה וציין כי מתוך הכספים שהיה על מר קנפלר להעביר, לא הועברו 390,685 יורו.
אין חולק כי מר קנפלר לא העביר תשלום זה גם לא באוגוסט אותה שנה. וכבר כאן ברור שנסדק האמון בין הדירקטורים ובינו.
- ביום 21.8.26 התכנס דירקטוריון חברת ADN לדיון, שעסק בהצעה לרכישת נכס בגרמניה, שאינה נוגעת בענייננו (נספח 32 לתצהירי הדירקטורים). אגב כך עלה נושא ההתקדמות במימוש ההסכם שנכרת עם מר קנפלר.
בעניין זה העיר עו"ד לדרמן, שייצג את מר קנפלר בהקשרים אחרים, כי "הרוכש [מר קנפלר] לא העביר לחברה את יתרת התשלום כתוצאה מכך שלרוכש לא היה את הסכום האמור להעביר. כרגע הרוכש מנסה לגייס את הסכום הכולל, בגובה 2.2 מיליון אירו, ממקומות אחרים. מתוך הסכום הזה כזכור יש לשלם 1.65 מיליון אירו לרבד, וגם לשלם לפניקס את החוב אליהם במועד התשלום. להשקפתו, החברה צריכה לעבור בהקדם לשלב מימוש נכסיה על מנת להרגיע את נושי החברה" (עמ' 2 לפרוטוקול).
על רקע זה שאל חבר הדירקטוריון מר פרץ מה ההסתברות שמר קנפלר לא ישלם כלל? ועל כך השיב עו"ד לדרמן "איני מסוגל להגיד. להערכתי, ישנם מספר אפיקים אפשריים. לטעמי, לא ניתן להתבסס על התשלום מהרוכש על מנת לאושש את החברה. החברה צריכה להתחיל להראות התקדמות על ידי מימוש נכסיה על מנת להרגיע את נושי החברה" (שם).
ועוד ציינה חברת הדירקטוריון הלוי-ברזילי, לאחר שנסקר מצבה של החברה, "לשון המאזניים היא הרוכש. עלינו להיות בטוחים האם יש לחברה בכלל זכות קיום מעבר ליום 31 באוגוסט 2016, והדבר תלוי בהעברת הסכומים מהרוכש" (שם, בעמ' 5). ומר פרץ הוסיף וציין כי לדעתו מר קנפלר אינו מתכוון להעביר את כל היתרה שהוא חב בה אלא כמיליון יורו לכל היותר (שם), ואילו גב' הלוי-ברזילי ציינה כי "אציע להכין תוכנית מגירה לעניין התנהלות החברה במקרה של אי תשלום מהרוכש" (שם, בעמ' 7). הרעיון שהעלה מר פרץ לתבוע בשלב זה את מר קנפלר לא התקבל.
- הדיון האמור משקף את האופן החמור שבו ראו הדירקטורים את התנהלות מר קנפלר, ובצדק מבחינתם. לכל היה ברור שעמידה בתשלומים ובזמן היא חיונית. והנה התברר כי מר קנפלר לא שילם חלק מהתמורה שהתחייב לה. ומדוע? לא משום שהועלתה טענה להפרות כאלה ואחרות, אלא משום שלא היו בידיו די כספים נזילים.
כאן המקום להזכיר כי בסעיף 5.5 להסכם הצהיר מר קנפלר כי הוא בעל האיתנות הפיננסית הנדרשת לקיום התחייבויות החברה, ומכאן שהיעדר נזילות מהווה הפרה של ההסכם מצדו.