ת. אני יכול להגיד לך מה עלה יותר מזה. עלה שזה כבר תקופה שהם מחפשים הצעות ומחפשים ומנסים למכור את הנכסים.
ש. ויש עם זה בעיה?
ת. לא, ממש לא. ובאו אלינו בצורה מאוד, מאוד רצינית וספציפית שאומרים - תקשיב, אנחנו רוצים והגיע הזמן, אנחנו רוצים למכור את הנכסים, אנחנו רוצים פה הצעה רצינית.
...
ש. אבל אני רק שואל באיזשהו שלב מישהו הבטיח לכם שמול ההצעה של[כ]ם לא תהיה הצעה מתחרה?
ת. האם הבטיחו לנו אקסקלוסיביות? ההבנה היתה, הדברים נוהלו באופן זה שהעסקה הולכת להתבצע.
ש. אם ההצעה תהיה מספיק טובה, כמו שאתה לא חייב לקנות, הם לא חייבים למכור, נכון?
ת. תשמע, נכון, אבל הם הסכימו להצעה.
עמדתו של מר לורנצי הייתה שרימו אותו ואת מר קנפלר. הוא ציין כי הוצג להם מצג שהם מיצו את הניסיונות למכור את שאר הנכסים לצדדים אחרים (עמ' 257, ש.2), ועדיין טענה זו למרמה לא בוססה. לא הייתה כל סיבה משפטית או כלכלית לכך שהחברה תמקד מאמציה רק במשא ומתן מול מר קנפלר. לא נחתם מסמך מחייב האוסר על משא ומתן מקביל, ואין כל פסול בכך שזה אכן נוהל.
התגבשות העסקה עם קבוצת דיין שמזווית הראייה של הדירקטורים היתה טובה יותר מזו שהציע מר קנפלר (לפחות ברכיב המזומן שבה), ובשים לב לניסיון העבר של ההתנהלות מולו
- מר נחמיה ניהל באותה עת משא ומתן מול קבוצת האחים דיין שצלח, ושהוביל לעסקה שתוצג מיד להלן. אך בשלב זה, וכדי להעריך את תפקוד הדירקטוריון, יש לקרב המבט ולבחון את הנסיבות שעל רקען היה עליו לקבל את ההחלטות הגורליות שיכלו לחרוץ את גורלה של חברת ADN.
אין חולק כי מצבה של החברה היה חמור לאור חובותיה ומועדי פירעונם בחודש נובמבר 2016. על הפרק עמד פירעון הלוואה בסך 2 מיליון יורו לחברת הפניקס; מיליון יורו לחברת שכטר; ו-2.6 מיליון יורו לחברת רבד. על רקע זה היה חיוני למצוא משקיע שיוכל לרכוש את זכויותיה בנכסים השונים הנשלטים על ידה (בשרשור).
- הנהלת החברה מסרה לדירקטוריון פרטים לגבי עסקאות פוטנציאליות העומדות על הפרק (הודעת דוא"ל מיום 26.10.16; נספח 47 לתצהיר הדירקטורים), ובהן העסקה עם קבוצת דיין:
- הצעה אחת הייתה מחברה שוויצרית אך לגביה הובהר כי העסקה לרכישת הנכסים לא תושלם לפני סוף שנת 2016. מצב דברים זה הציב את החברה בבעיה שכן מועדי הפירעון של ההלוואות השונות עתידים היו להתדפק על הדלתות בחודש נובמבר.
- הצעה של קבוצת דיין לרכישת הנכסים בצרפת ונכס בגרמניה. דובר ב"עסקת נטו" בתמורה ל-8.5 מיליון יורו. לגבי עסקה זו צוין כי "אם וככל שעסקה זו תאושר ותושלם, עשויה התמורה להותיר בידי החברה יתרת מזומנים של כ-3 מ' אירו לאחר פירעון ההתחייבויות להפניקס, לרבד ולשכטר. על פניו נראה כי זו עסקה מהירה שתאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה".
אגב הדיון במימוש אפיק זה, ובמסגרת פירוט ההתחייבויות שיהיה על החברה לעמוד בהן, צוינו 3.5 מיליון יורו שצריך יהיה להשיב למר קנפלר, שהם כספי ההשקעה שהשקיע עד כה.