מר נחמיה חישב בתצהירו את הנתונים הרלוונטיים העולים מהמסמכים (ראו הניתוח שקודם לפסקה 53), ומכל מקום, שעה שמנטרלים את ההנחות שבמסמך התחזית, ומשקללים הוצאות שהחברות נושאות בהן, כגון הוצאות מימון, אנו מגיעים ל-442,881 יורו. סכום זה שקול לסכומים שהוצגו לדירקטוריון, וגם קרוב לסכום שמר קנפלר עצמו ציין בבקשתו הראשונה לצו המניעה הזמני.
- לא מצאתי לזקוף לחובת הנתבעים את אי הבאת מר רפפורט, עורך התחזית, לעדות. שעה שטענותיו של מר קנפלר נסתרות מהאמור לעיל, נשמטת הקרקע תחת טענותיו, ואין עוד צורך בזימון עד נוסף לצורך זה.
- אני קובע אפוא כי אין בטענות מר קנפלר ביחס למסמך התחזית כדי לבסס הטעיה מצד מר נחמיה.
מר נחמיה לא עמד בחובת תום הלב (אי-גילוי) ביחס למחלוקת מול חברת הניהול; ועניין זה עלול לעלות לגדר הטעיה
- מוסכם על הצדדים כי במועד ההסכם היה קיים חוב של החברה לחברת הניהול של הנכסים בצרפת. חוב זה עמד על 30,000 יורו בשנת 2015, והיתרה בהיקף של 700,000 יורו נוצרה בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2016 (ראו האמור בישיבת הדירקטוריון של החברה מיום 28.8.16 (נספח 20 לתצהיר קנפלר)).
מר נחמיה טוען כי משמעות הדברים היא שבמועד כריתת ההסכם בין החברה ובין מר קנפלר החוב עמד על כ-415,000 ₪. הוא הסביר כי המחלוקת נוצרה נוכח חילוקי דעות על אודות דמי הניהול נוכח היקף התפוסה של הנכסים המושכרים.
מר נחמיה העיד בנושא זה וציין כי החברה ידעה להתנהל מול חברת הניהול "[ידענו] קדימה, גם שנתיים ושלוש קדימה לפרוס, כי הם היו מודעים לתפוסה שלילית בנכס...בגלל זה נוצר גם חוב שם שתכננו לפרוע אותו עתידית" (עמ' 323, ש.25 ואילך). ועוד העיד כי "בספרים" הייתה חובה לרשום רכיב זה ברמת החשיפה המירבית, אך מעשית דובר בסיכון מוגבל, שגם לא היה פוגע בתזרים (עמ' 324). ועוד עולה מהאמור באותה הישיבה כי מר נחמיה מסר לדירקטוריון החברה "שהדגשתי [בפני מר קנפלר] מספר פעמים ומתחילת הדרך שחובות העבר הם שלנו ושהוא לא ייקח בהם חלק."
- הדירקטורים לא עמדו בקשר ישיר מול מר קנפלר, אך מר נחמיה התנהל מולו באופן שוטף. האם היה עליו לעדכן אותו בהתפתחות האמורה?
תשובתו של מר נחמיה היא בשלילה. הוא מסביר כי בהסכם שנכרת בין החברה ובין מר קנפלר עורך סעיף 5.1 הבחנה בין חברת גיא ייזום, שלגביה ניתן מצג כי אין לה חובות כלפי צדדים שלישיים, ובין חברת ADN והחברות שבשליטתה. ביחס לאחרונות נטען כי הן עומדות בהתחייבויותיהן. ומכאן שמבחינת המצגים השונים עמדו הכול, ובכלל זה מר נחמיה, בחובות המוטלות עליהם.