כלומר, מר קנפלר לא פעל בגין אילוץ ולפיו הוא רצה להציל כספים שכבר הושקעו, ולכן התקדם בעסקה עם מי שרימו אותו לטענתו. הוא פעל לאור הזדמנות שאיתר, לרכוש נכסים בעלי שווי רב בתמורה צנועה, ואשר למחלוקות העבר, אלא באו לידי ביטוי בהתחשבנות ביחס לרכיב קטן של התמורה שסוכמה. הוא בחר, בחירה מודעת, להתקדם בעסקה חרף כל הסיכונים שבה מתוך תיקווה להפיק רווח ניכר תוך זמן קצר.
- איזו משמעות יש לדברים אלה מבחינה משפטית?
- בכל הנוגע לאפשרות ביטול ההסכם נוכח טענות ההטעיה, ובכלל זה ההטעיה בעניין אי גילוי המחלוקת עם חברת הניהול, הרי שמר קנפלר ויתר על אפשרות הביטול שעה שבחר להתקדם בעסקה ואף להעמיקה.
סעיף 15 לחוק החוזים העוסק בהטעיה, מעניק לצד המוטעה את הכוח לבטל את החוזה. "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה" [ההדגשה הוספה]. רשאי, אך לא חייב. ומדוע? משום שייתכן שעדיין יעדיף להמשיך בהתקשרות מטעמיו שלו. מכאן שההטעיה נותנת לצד המוטעה את הכוח לבטל את ההסכם, והפעלת הכוח מסורה לשיקול דעתו.
ובענייננו הפעיל מר קנפלר את שיקול דעתו, ובחר להתקדם ולנסות להשיא את הזכויות שיקבל בנכסים שבצרפת.
- ומה לגבי הנזקים שמר קנפלר טוען כי נגרמו לו? בעניין זה "כבר נפסק כי 'במקרה בו הנפגע מעוניין בהמשך קיום החוזה, ובוחר שלא להפעיל את סעד הביטול, אין הדבר שולל ממנו את הזכות לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מן ההטעיה, אם בגין חוסר תום לב במשא ומתן, ואם מכוח עילת תביעה נזיקית' " (עניין מבני גזית, בפסקה 18).
כאמור מר קנפלר טוען כי יש לחייב את מר נחמיה בנזקיו בגין עוולת הרשלנות ועוולת הפרת החובה החקוקה, אלא שכפי שנראה מיד לא עלה בידיו לבסס אחריות כאמור לא בגין זו ולא בגין זו.
לא בוססה רשלנות מצד מר קנפלר נוכח היעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים ובין ההתנהלות המיוחסת למר נחמיה.
- "תנאי להטלת אחריות נזיקית הוא קיומו של קשר סיבתי בין ההתנהגות העוולתית לבין הנזק" (אריאל פורת נזיקין 317 (כרך ראשון; 2013)). כך בכלל וכך גם בעוולת הרשלנות. וכפי שפסק כב' השופט מינץ "אחריות בנזיקין בגין עוולת הרשלנות, תקום רק בהתקיים קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזקים שנגרמו בפועל. בחינת יסוד הקשר העובדתי מורכבת משני שלבים: בשלב ראשון יש לבחון קיומו של קשר סיבתי עובדתי אשר מתקיים כאשר נמצא כי ההתנהגות הרשלנית מהווה 'סיבה בלעדיה אין' לנזק שנוצר לניזוק; בשלב השני, אם נקבע כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי כאמור, יש לבחון קיומו של קשר סיבתי משפטי - הנבחן באמצעות מספר מבחנים משפטיים" (ערעור אזרחי 6715/20 שטרק נ' סונינו (פורסם במאגרים [נבו] 2022 בפסקה 15)).
- בענייננו שלנו נעצרים אנו בספו של הקשר הסיבתי העובדתי.
כאמור, עלה בידו של מר קנפלר לבסס הטעיה נקודתית בלבד, שנבעה מאי גילוי המחלוקת עם חברת הניהול שתפחה. אלא שעניין נקודתי זה לא יכול להשליך על התנהלותו של מר קנפלר בזמן אמת ולהסבירה.