והנה, בשלב זה, ואחרי שמר קנפלר עצמו זנח את ההתחשבנות לגבי העבר, והגיש הצעה חדשה לרכוש את 76% המניות הנוספות, באה חברת ADN ומכרה אותן לצד שלישי - קבוצת דיין. לא הייתה כל מניעה כי תישא ותיתן עם צד שלישי כלשהו, ולכל היה ברור - או צריך היה להיות ברור - כי מניות אלה עומדות למכירה.
- כשזה הרקע נשוב ונבחן את טענותיו של מר קנפלר להפרת ההתחייבות עמו שעה שהחברה קידמה את העסקה עם קבוצת דיין:
- מר קנפלר מפנה לסעיף 3.2 להסכם לפיו "החל ממועד הסגירה יהיה הרוכש בעל זכויות וטו ביחס לפעילות [החברה הצרפתית], וזאת ביחס להחלטות הנוגעות למכירת ו/או העברת חברות הנכסים".
אלא שזכות הוטו מותנית בהשלמת העסקה. זו המשמעות המתבקשת של המונח החל ממועד הסגירה. הרי אין כל היגיון שמונח זה יהיה שקול למועד כריתת ההסכם, שכן אין כל סיבה לתת זכויות וטו למי ששילם במועד הכריתה מקדמה צנועה על חשבון התמורה.
- העובדה שנמכרו 8 אחוז מהמניות שאמורות היו להגיע לידי מר קנפלר בהתאם להסכם אינה מהווה הפרה. לא כך כאשר מר קנפלר עצמו בחר לפתוח מחדש את ההסכמות לדיון. פתיחה זו, כאמור, לא יכולה הייתה חד צדדית. עניין שמונת האחוזים הועמדו לבחינה, ומר קנפלר עצמו היה מוכן לשלם עליהן בנפרד במסגרת העסקה החדשה שהציע.
- יותר מכך. משמעות עיכוב השלמת התמורה מצד מר קנפלר בגין העסקה המקורית, ופתיחתה לדיון, השמיעה פתיחה מחדש של חלוקת תזרים ההכנסות מהנכסים שבצרפת. וכלל אין זה ברור שבסופה של ההתחשבנות היו הצדדים מסכימים על אותו שיעור של חלקו בתזרים בהתאם לעסקה המקורית.
יחד עם זאת, בעניין זה יש ממש בטענותיו של מר קנפלר, שכן לכאורה הוא היה אמור לקבל חלק דומיננטי בתזרים גם אם מנכים מהתמונה את שמונת האחוזים הנוספים ממניות החברה הצרפתית. וכאן נוצרה התנגשות בין חלקה של קבוצת דיין בתזרים, בעקבות מכירת יתרת המניות לה. ועדיין התמונה בעניין זה אינה חד משמעית שעה שהסוגיה לא לובנה בין הצדדים בתקופת 30 הימים שהוקצו להתחשבנות ביניהם.
- מר קנפלר טוען כי ההסכם המקורי עמו בוטל שלא בהתאם למתווה שנקבע בו. כזכור, סעיף 7.3 להסכם קבע כי ביטול יתאפשר לאחר התראה מוקדמת בת 14 יום.
אלא שעניין זה לא יכול להצמיח אחריות אישית של נושאי המשרה שקיבלו ייעוץ משפטי שעל בסיסו נקטו בביטול ההסכם. וממילא יש לקחת בחשבון את העובדה שגם מר קנפלר הודה בכך שההסכם שבין הצדדים נותר פתוח. הרי חברת ADN אישרה את הסיכום לפיו יעמדו לצדדים שלושים יום להתחשבנות ביחס לרכיב של יתרת התמורה. והתחשבנות זו לא נעשתה.