כך או כך, בהתאם להסכם היה על מר קנפלר לשלם עד סוף חודש אוגוסט סכום נוסף של 2 מיליון יורו.
בדירקטוריון החברה התעורר בינתיים חשש שמא מר קנפלר לא יעמוד בהתחייבויות בהתאם להסכם. לא היה זה עניין של מה בכך. החברה נדרשה לכספים בדחיפות היות שהיה עליה לשלם לחברת רבד 1.65 מיליון ₪ על חשבון חובה וזאת עד יום 31.8.16.
- לשיטת מר קנפלר סוכם, תוך שיג ושיח עם מר נחמיה, כי הוא ישלם ישירות לחברת רבד 1.65 מיליון יורו ויתרת התמורה בסך 504,000 יורו תעוכב עד להתחשבנות בין הצדדים. כמו כן, עוכבה הקצאת 8 האחוזים הנותרים של מניות החברה הצרפתית לחברת גיא ייזום. ועוד הוסכם שההתחשבנות תיערך תוך 30 יום.
לעומת זאת הנתבעים טוענים כי דרישתו לעכב את יתרת התשלום בסך 504,000 יורו נחתה עליהם בהפתעה רק ביום 28.8.16, והם נאלצו להסכים לה שאחרת היה מועמד החוב לחברת רבד לפירעון מיידי. בכך בא לידי ביטוי חוסר תום ליבו של מר קנפלר.
- מכל מקום, במהלך 30 הימים שהוקצו לכך לא נערכה התחשבנות לשם השלמת העסקה המקורית (כשכל צד מאשים את רעהו בכך). תחת זאת הועמדה על הפרק הצעה חדשה לרכישת יתרת מניותיה של החברה הצרפתית ועמן הנכסים בצרפת.
הצעת עסקה חדשה מצד מר קנפלר, וההתקשרות של חברת ADN עם קבוצת דיין
- מר קנפלר גייס את מר לורנצי - תחילה כמי שילווה לו כספים לשם תשלום התמורה להשלמת העסקה ולאחר מכן כמשקיע אפשרי. בשלב זה מר קנפלר ביקש לשנות את מתווה העסקה, בשים לב לתמונת הדברים העדכנית, ולשם כך נוהל משא ונתן מול מר נחמיה.
ביום 22.9.16 שלח משרד נס טיוטת הסכם לפיה ירכוש מר קנפלר (עם מר לורנצי) את יתרת הזכויות בחברה הצרפתית בתמורה לתשלום 2.2 מיליון יורו.
מר נחמיה ביקש לקבל תמורה גבוהה יותר, ופגישה בעניין התקיימה ביום 9.10.16. המגעים בין הצדדים נמשכו עד לסוף אותו החודש. לשיטת מר קנפלר, כבר סוכם למעשה שהתמורה בגין העסקה החדשה תעמוד על 3.6 מיליון יורו, המורכבים מתשלום מיידי של 2.1 מיליון יורו ועוד 1.5 מיליון, שיהיו מותנים במימוש הנכסים שבצרפת עד 18 חודש. מר נחמיה טוען כי חלופה אחרונה זו לא גובשה לכדי הצעה של ממש, ושעל הפרק עמדה ההצעה הקודמת בת 2.2 מיליון היורו.
- והנה, לשיטת מר קנפלר פעל מר נחמיה בחוסר תום לב מוחלט. תוך כדי ניהול המשא ומתן על אודות העסקה החדשה, הוא בירר אפשרויות אצל צדדים שלישיים, וכך הגיע בסופו של יום לקבוצת דיין, ולעסקה שנכרתה עמה.
- לשיטת הנתבעים, בשלב זה הם כבר לא היו מחויבים להתקשר עם מר קנפלר, שהרי הצדדים סיכמו על אודות התחשבנות ביחס ליתרת התמורה בהתאם למתווה הישן, שנזנח למעשה. מר קנפלר סבר שהחברה מצויה בנקודת שפל, ולכן ניסה להכריח אותה למכור לו את השליטה המלאה בנכסים. בכך הפגין אותה התנהלות כוחנית שנקט קודם לכן כשלא שילם את מלוא התמורה. אלא שדבר לא מנע מהחברה מלחפש רוכש חלופי, וכזאת עשתה. יגעה ומצאה. ומשעה שאותר צד שלישי רלוונטי, רשאית הייתה להתקשר עמו, בין השאר בשים לב לכך שההתקשרות עמו נגעה למניות החברה הצרפתית, שלא היו בידי חברת גיא ייזום.
- ביום 26.10.16 עודכנו חברי הדירקטוריון של החברה כי נחתמו שני מזכרי עקרונות למכירת הנכסים, שכללו את הנכסים שבצרפת וכן נכס נוסף בגרמניה. בהמשך, ביום 3.11.16, נחתם הסכם עם קבוצת דיין, שהובא לאישור הדירקטוריון של החברה. בהתאם להסכם נמכרו שתי קבוצות נכסים: נכס בשטוטגרט גרמניה, בתמורה ל-5.9 מיליון יורו, וכן נמכרו אחזקותיה של החברה בנכסים שבצרפת (76%) בתמורה ל-2.6 מיליון יורו, וזאת על ידי מכירת מניות חברת ייזום צרפת שבשליטתה.
לשיטת הנתבעים שכנגד, העסקה עם קבוצת דיין הייתה טובה יותר, גם אם נמקד המבט בנכסים בצרפת. זאת בשים לב לכך שרכיב המזומן שבה היה גבוה יותר מהצעתו של מר קנפלר (2.6 מיליון מול 2.1 מיליון), ובשים לב לכך שהצעת דיין הובילה לפירעון מלוא חובותיה של החברה. ההצעה המעודכנת שמר קנפלר טוען לה לא הובאה לדיון, ומכל מקום, לשיטת הנתבעים שכנגד, גם היא הייתה נחותה יותר.
- ביום 6.11.16 שלחה החברה למר קנפלר הודעת ביטול של ההסכם עמו, וזאת לאחר שנועצה בד"ר גלעד וקסלמן ממשרד הרצוג, פוקס נאמן.
- שעה שלא יושבו ההדורים בין הצדדים עברה המחלוקת שביניהם להתדיינות משפטית.
התביעה, התביעה שכנגד, הסכם הפשרה והתביעה שכנגד המתוקנת בשנית
- עוד לפני שהוגשה התביעה, פנה מר קנפלר לבית משפט זה בבקשה לסעד זמני שימנע מחברת ADN לבצע פעולות, שיש בהן כדי להשפיע על מצב הזכויות בחברה הצרפתית. בקשה זו נדחתה על ידי חברי כב' השופט קירש (ביום 9.11.16). אומנם הוטל ספק בשאלה האם ביטול ההסכם עם מר קנפלר נעשה כדין, אבל נקבע שלא בוסס שמכירת יתר האחזקות בחברה הצרפתית מנוגדת לו, או עלולה לסכלו. עוד נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת חברת ADN.
- חברת ADN הגישה תביעה נגד מר קנפלר (ביום 18.1.17). בתביעה היא טענה כי האחרון עשה דין לעצמו, והפר באופן יסודי את התחייבויותיו על פי ההסכם. הוא לא עמד בתשלומים הקבועים בו, איחר בביצועם, ולא שילם סכום העולה כדי למעלה מ-500,000 יורו. בנוסף, נטען כי מר קנפלר הילך אימים על החברה, וניסה לרכוש את יתרת נכסיה בנזיד עדשים. חברת ADN טענה כי היא נאלצה לבטל את העסקה עם מר קנפלר נוכח הפרותיו היסודיות ולהתקשר בעסקה חלופית בתנאי לחץ.
על רקע זה עתרה לפיצוי בסך 6,428,710 ₪.
- מר קנפלר וחברת גיא ייזום הגישו תביעה שכנגד (ביום 22.3.17) שכוונה, בנוסחה המקורי נגד חברת ADN, מר נחמיה והדירקטורים, החברה הצרפתית וחברת ייזום צרפת. נטען כי הנתבעים שכנגד בצעו מעשים חמורים, העולים כדי מרמה.
התובעים שכנגד עתרו להצהרה כי ההסכם שנכרת עם מר קנפלר הוא תקף, ושיש ליתן צו לאכיפתו. עוד נתבע סעד כספי בגין אובדן הכנסות עד למועד הגשת התביעה שכנגד, בגין פיצוי מוסכם ובגין עשיית עושר ולא במשפט. פיצוי זה הועמד על 5,668,300 ₪.
- בנוסף, מר קנפלר וחברת גיא ייזום הגישו בקשה למנוע את כינוס אספת בעלי המניות של החברה הצרפתית, ולאסור על כל דיספוזיציה בחברות הנכסים שבצרפת. תחילה אסר חברי (כב' השופט קירש) באופן ארעי על ביצוע דיספוזיציה כמבוקש, אך בהמשך (ביום 31.8.17) החליט שאין מקום להמשיך ולאסור על השלמת מכירת המניות, זאת בראש ובראשונה מטעמי מאזן הנוחות. יחד עם זאת נקבע שיש ליידע את קבוצת דיין על אודות ההליכים המתנהלים בבית משפט זה.
בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה (רשות ערעור אזרחי 7171/17 קנפלר נ' איי.די.אן גלובל אקוויטי בערעור מיסים (פורסם במאגרים [נבו]; 21.11.17)). כב' השופט, כתוארו אז, סולברג, העיר כי פועלם של שני הצדדים מעלה תהיות (פסקה 20 להחלטה), אך גם הוא קבע כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף.
- על רקע אי עצירת ההתקשרות עם קבוצת דיין הגישו מר קנפלר וחברת ייזום (ביום 17.6.18) כתב תביעה שכנגד מתוקן, אליו צירפו כנתבעים שכנגד גם את האחים דיין וכן את חברת BREVISIUS LIMITED, שדרכה נעשתה ההתקשרות עם קבוצת דיין. לצד הפיצוי הכספי עתרו התובעים שכנגד לביטול העסקה הנוגדת כהגדרתם, שנכרתה בין החברה וקבוצת דיין.
הסכם הפשרה
- לאחר דין ודברים ממושך, שנמשך שנים מספר, הגיעו מר קנפלר וחברת גיא ייזום, חברת ADN, החברה הצרפתית, חברת ייזום צרפת וקבוצת דיין להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין.
לא אציג כאן את ההסכמות לפרטיהן. ההסכמות הרלוונטיות לענייננו כללו את דחיית התביעה שהגישה חברת ADN נגד מר קנפלר ללא צו להוצאות, כמו גם דחיית התביעה שכנגד נגד האחים דיין והחברה מקבוצתם; ועוד סוכם שתימחק התביעה שכנגד נגד חברת ADN, החברה הצרפתית וחברת ייזום צרפת, גם כן ללא צו להוצאות.