מנגד, מר קנפלר זימן עדים נוספים מטעמו, ובהם את עו"ד פרג, שנטל חלק במשא ומתן עם מר נחמיה ועם החברה, ואת מר לורנצי, שהעמיד מימון ניכר לקידום העסקה, ונטל חלק בדין ודברים סביב ההצעה המאוחרת שהוצעה לרכוש את יתרת מניות החברה הצרפתית.
- מר נחמיה ידע היטב כי מר קנפלר מצפה לקבל תשואה בת 20% בשנה על הסכום שיושקע על-ידו. וכדי לשכנע אותו להתקדם עם העסקה הציג לו מצגי שווא. בינתיים מר קנפלר כבר שילם באופן אישי על חשבון התמורה, נלכד בעסקה, ונאלץ להתקדם עמה היות שחשש כי אם ייסוג ממנה יאבד את השקעתו.
מכל מקום, ובניגוד לטענת הנתבעים, ההסכם עליו חתם לא שיקף עסקת As Is רגילה, משום שהוא היה כפוף להצהרות המוכרת, הלוא היא חברת ADN. הדירקטורים שדנו בהסכם בדירקטוריון לא טרחו לבדוק את נכונות המצגים שהחברה הציגה. בנוסף, הסכם As Is לא פוטר את החברה מחובת גילוי של מידע מהותי ככל שהוא ידוע לה.
והנה התברר כי חברות הנכסים שבצרפת חבו בחוב ניכר לחברת הניהול שלהן, שהגיע בשנת 2016 לסך של 700,000 יורו. חוב זה החל להצטבר עוד משנת 2015, ואיש לא טרח לעדכן את מר קנפלר על אודותיו. ועוד הסתבר כי דוחותיה הכספיים של החברה לא משקפים את מצבה האמיתי, ושחל שינוי לרעה במצבה. ביצועי הנכסים בצרפת היו נמוכים משמעותית מהמידע שפורסם. על רקע זה היה על דירקטוריון החברה לוודא כי המידע שפורסם הוא אכן נאות. כך, עוד לפני חתימת ההסכם עם החברה ידעו הדירקטורים שחברת אחד הנכסים בליל לא תעמוד ביעדי ההשכרה של אותו נכס, ושוב מר קנפלר לא עודכן. מכאן שגם הדירקטורים שותפים להטעיה. הנתבעים היו מודעים למאזן בוחן שהאיר באור בעייתי את מצב הנכסים, וגם בעניין זה לא טרחו לעדכנו.
בנוסף, התברר שקיים פער בלתי ניתן לגישור בין מסמך התחזית שנשלח לתובע שכנגד ובין מצבה האמיתי של החברה. בידי הדירקטורים היה מידע לפיו האמור במסמך זה לא משקף את הנחות היסוד האמיתיות העומדות בבסיס ביצועיה של החברה, ושוב הם בחרו להחריש.
- שעה שמר קנפלר כבר נלכד בעסקה, ולאור טענותיו בדבר מצגי השווא, גובשו ההסכמות באוגוסט 2016 לפיהן הוא ישלם ישירות לחברת רבד, בעלת החוב של החברה, ויתרה של כ-504,000 דולר, שהיה עליו לשלם בהתאם להסכם, תעוכב עד לגמר ההתחשבנות שבין הצדדים. סיכום זה אושר על ידי מר נחמיה, כמו גם על ידי דירקטוריון החברה.
על רקע זה יש לדחות את טענות הנתבעים שכנגד לפיהן מר קנפלר הפר, כביכול, את ההסכם שנכרת עמו. הוא מצידו פעל כדי לנסות ולהגיע להסכמות, וניסה להגיע לעסקה חדשה בה ירכוש את יתרת אחזקות החברה בחברה הצרפתית. אלא שבשלב זה האט מר נחמיה את תהליך המו"מ, וזאת בחוסר תום לב מוחלט וכדי להתקדם במקביל במו"מ מול קבוצת דיין.
- בסופו של יום בחרו הנתבעים להתקשר בעסקה נוגדת עם קבוצת דיין. כזאת עשו תוך הפרת ההסכם עמו. הסכם זה קבע את הדרך לביטולו והנתבעים לא צעדו בה. אין יסוד לטענתם כאילו נשלח אליו מכתב התראה בשלב זה על ידי סמנכ"לית הכספים של החברה, גב' גרינברג. התראה שכזו מעולם לא ניתנה, ודי בכך כדי לקבוע שההסכם בוטל שלא כדין.
אין יסוד לטענת הנתבעים כי הם התקשרו בעסקה הנוגדת נוכח הלחץ שהחברה נקלעה אליו בגין אי תשלום יתרת התמורה על ידי מר קנפלר. הרי דובר בחלק קטן יחסית מההתחייבות שעמדה על הפרק.