פסקי דין

תיק אזרחי (תל אביב) 11540-04-23 אורי גרינבאום נ' משה שרמן - חלק 11

05 אפריל 2026
הדפסה

לענין זה ייאמר שהתובעים הוכיחו ששילמו סך של 8,000,000 ₪ מתוך התמורה.  זאת ועוד - ביום 30.3.2023 קבע ניתן צו לפיו בכפוף להפקדת 2,000,000 ₪ תימסר החזקה בדירה לתובעים ותפונה ממנה הנתבעת 2 מהדירה.  בהתאם לכך - ביום 17.4.2023 אכן הופקד סך של 2,000,000 ₪ בקופת בית המשפט.

  • הנתבע מפנה לכך שהתובעים הפרו את הסכם המכר, שכן לא שילמו סך של 270,000 ₪ בגין תכולת הדירה. לענין זה, הוסכם בין הצדדים במסגרת נספח ב' להסכם המכר שכותרתו "תכולת הדירה", כך - "מוסכם בין הצדדים שעם העברת הזכויות לדירה ימסרו לקונים גם הדברים הבאים ('התכולה')...סוכם כי עבור התכולה ישלם הקונה למוכר סך של 270,000 ₪...".
  • מנגד טוענים התובעים כי שלחו הודעת ביטול כדין ביום 4.4.2023 (נספח 2 לכתב התביעה המתוקן). בהודעה שהוגדרה כ"הודעה על ביטול הסכם למכירת תכולת הנכס" ציינו התובעים כך:

               "3.     לאחר שניתן צו הפינוי במסגרת תיק אזרחי 48659-09-22 החליט מרשי לבקר בנכס על מנת לאמוד את מצבו ולהיערך לתיקונים בהתאם...

  1. בביקורו של מרשי בנכס, הופתע הוא לגלות כי כל התכולה המצוינת בהסכם למכירת תכולת הנכס הרוסה או איננה, קיים חור בתקרה באחד החדרים, הבריכה הרוסה ומלאה בפגרים, והמעלית תקולה, ונזקים נוספים שיפורטו בהליכים המתאימים.
  2. לפיכך, ומאחר ולא עמדתם בהתחייבויותיכם בהתאם להסכם למכירת תכולת הנכס, מרשי מודיע לכם על ביטול הסכם למכירת תכולת הנכס"
  • ההסכם בין הצדדים ניתן להפרדה, ומכאן - ניתן לקבל את הודעת הביטול
  • הסכם המכר, הכולל נספח והתייחסות לתכולה - הוא הסכם הניתן להפרדה. מכאן, חלה הוראת סעיף 7(ג) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) לפיה - "ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו".
  • ההתחייבויות בהסכם אינן שלובות זו בזו באופן שלא ניתן להפריד ביניהן ויש תכלית בקיום האחת ללא קיום האחרת. ניתן ללמוד זאת גם מהתייחסות בית המשפט המחוזי באשר להשלמת התמורה ופינוי הנכס (תיק אזרחי 48659-09-22) התייחסות אשר התעלמה מהסכם התכולה והתמקדה בהעברת הנכס בלבד.  וכך נקבע ביום 30.3.2023 (כב' הש' ג' הס, כאמור בתיק אזרחי 48659-09-22, נספח 16 לכתב התביעה המתוקן) - "אין מחלוקת בין הצדדים כי נחתם הסכם על פיו רכשו התובעים מהנתבעים את הדירה וזאת בתמורה של 10 מיליון ₪ שנקבעה בחוזה.  אין גם מחלוקת כי התובעים שילמו עד היום 8 מיליון ₪ וכן סכומים נוספים.  הסך הנוסף, בסך 2 מיליון ₪ היה אמור להשתלם כנגד מסירת החזקה....  התובעים יפקידו את מלוא יתרת התמורה בקופת בית המשפט וזאת בתוך 21 ימים מהיום....בכפוף להפקדת יתרת התמורה, ניתן בזאת צו המורה על מסירת החזקה לתובעים.  כמו כן, ניתן צו לסילוק ידה של הנתבעת 2 מהנכס וזאת החל מיום הפקדת יתרת התמורה".
  • להשלמה ייאמר שהן מעדות התובע והן מעדות הנתבע כפי שיובאו להלן עולה כי התכולה לא נמסרה במצבה כפי שהיה בעת חתימת ההסכם.
  • מעדות התובע עולה כי לאחר ביטול הסכם התכולה אפשרו התובעים לנתבעים להגיע ולאסוף את התכולה שלא הייתה מחוברת בחיבור של קבע, וכך נשאל והשיב (ערעור מיסים 12 לפר', ש' 23 -31):

"מר גרינבאום:   בכל מקרה, ביטלנו את הסכם הריהוט היות וקיבלנו את הדירה הרוסה לגמרי עם ריהוט הרוס לגמרי, פשוט פינינו את זה למחסן ואפשרנו לך לבוא לעשות את זה,

עמוד הקודם1...1011
1213עמוד הבא