העד, עו"ד שרמן: נכון.
עו"ד בר: כלומר, מבחינתך אם מפרים צריך לשלם,
העד ,עו"ד שרמן: הפרה מהותית"
- רביעית, מדוע אין מקום להתערב בסכום הפיצוי המוסכם - אין להתעלם גם מהעובדה שהצדדים היו מיוצגים בעת כריתת הסכם המכר. זאת מעבר לעובדה שהדגישו התובעים, לפיה הנתבע הוא עו"ד והנתבעת בעלת השכחה משפטית. הנתבע הוא עו"ד והצדדים היו מיוצגים בעת התקשרותם בהסכם.
- האם זכאים התובעים לפיצוי בגין נזקים, בנוסף לפיצוי המוסכם?
- על פניו, תנאי בהסכם הקובע זכות לפיצוי מוסכם - אינו גורע מהצד הנפגע לדרוש פיצוי כולל בגין נזקיו. לענין זה ר' סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הקובע כך:
"הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה"
בעניינינו, הצדדים אכן הסכימו ביניהם שדרישת הפיצוי המוסכם לא תמנע מהצד הנפגע לדרוש כל סעד אחר נוסף, וכלשון סעיף 10(ג) להסכם המכר - "הוראות סעיף זה אינן באות לפגוע בזכותו של כל צד לסעד אחר נוסף העומד לרשותו עפ"י הסכם זה ו/או על פי הדין".
- למרות שהתובעים רשאים לתבוע כל סעד אחר נוסף העומד לרשותם, הרי עדיין יש להקפיד שלא יקבלו פיצוי בכפל. לענין זה ר' ערעור אזרחי 7902/22 מדינת ישראל נ' טר ארמה בערעור מיסים (30.8.2023, המ' לנשיאה הש' ע' פוגלמן, הש' א' שטיין והשופטת ג' כנפי שטייניץ) שם נקבע כך (ההדגשות לא במקור):
"לפי ההלכה שהתבססה, רשאי הנפגע מהפרת חוזה לצרף לתביעתו פיצוי מוסכם לצד פיצויים אחרים או תרופות אחרות, ובלבד שלא ייווצר מצב של סתירה מהותית בין התרופות הנצברות וכל עוד אין בצירוף האמור משום כפל תרופה. בהמשך לאמור נקבע כי כאשר מדובר בשתי תרופות אשר כל אחת מהן נועדה לפצות את הנפגע על ראש נזק אחר, אין מניעה לתבוע את שתיהן"
עוד אפנה להתייחסות בספרות המשפטית אל "כפל תרופה", ור' יהודה אדר, משה גלברד, השבה, פיצויים, צירוף תרופות וחופש חוזים 848, משפטים מ (2011) שם נכתב כך: ")ש)כפל תרופה ייווצר כל אימת שצירוף נתון של תרופות יעניק לפגע יותר מאשר הגנה מלאה על מכלול האינטרסים המוגנים שלו". להתייחסות כמעט זהה ר' גם - גבריאלה שלו, יהודה אדר, דיני חוזים - התרופות (2009), בערעור מיסים 81.
להרחבה ר' גם יצחק עמית, פיצוי מוסכם - סוגיות והיבטים - הנזכר לעיל, בערעור מיסים 39. עוד להרחבה, ר' ערעור אזרחי 4630/04 קניונים נכסים ובנין בערעור מיסים נ' בני יעקב נדל"ן בערעור מיסים - הנזכר לעיל וכן כבר ברשות ערעור אזרחי 7452/96 מדינת ישראל, משרד הביטחון נ' חברה קבלנית האחים אהרון בע"מ, פ''ד נא(5) 874 (19.1.1998, הש' א' גולדברג, ת' אור, והשופטת ט' שטרסברג-כהן).
- סוף דבר באשר לדרישת הפיצוי המוסכם
- התובעים זכאים לפיצוי המוסכם בסך של 1,000,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן ועד למועד התשלום בפועל.
- התייחסות לחיובים עתידיים - התובעים יהיו זכאים לכל סכום בגין נזקיהם, ובלבד ולא יתקבל בידיהם כפל פיצוי. ובמילים פשוטות - בהמשך פסק הדין ייערך תחשיב באשר לכלל נזקי התובעים [ר' סעיף 9.7(ב) להלן]. ככל שכלל הנזקים יהיה נמוך מסך הפיצוי המוסכם, קרי 1,000,000 ₪ - לא ייקבע לתובעים כל פיצוי נוסף. ככל שכלל הנזקים יהיה עודף מעבר לסכום הפיצוי המוסכם - אזי ייפסק לזכות התובעים סכום היתרה העודף מעל אותו פיצוי מוסכם, קרי מעבר לסך של 1,000,000 ₪.
00הערת מעבר - עד כה דן פסק הדין בכך שיש לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם, שהוא סעד אחד מתוך עשרת הסעדים שנדרשו ופורטו בסעיף 2 לעיל. בסעיף 9 כעת, ידון פסק הדין בשבעה סעדים נוספים מתוך עשרה הסעדים שנתבעו.