לצד זאת, וכפי שכבר הובהר - בהמשך פסק הדין יהיה צורך לערוך תחשיב של כלל הפיצוי בגין נזקי התובעים [ר' סעיף 9.7(ב) להלן]. ככל שהסכום הכולל של פיצוי התובעים יהיה נמוך מסכום הפיצוי המוסכם (1,000,000 ₪) הרי לא יהיה מקום לקבוע פיצוי נוסף.
- יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין הוצאות משפטיות בסך של 153,945 ₪ [סעד רביעי המופיע לעיל בסעיף 2(ד) לפסק הדין]
- התובעים עותרים לתשלום הסך של 153,945 ₪ בגין הוצאות משפטיות שנגרמו להם בשל ניהול הליכים משפטיים שונים כנגד הנתבעים.
- לא ניתן לקבל דרישה זו של התובעים. המקום לקבל סעד בגין הוצאות משפט בשל ניהול הליך כלשהו - הוא במסגרת ההליך שנוהל. אין מקום לנקוט בהליך משפטי נפרד, במטרה לקבל הוצאות משפט בגין הליך משפטי קודם. לענין זה ר' לאחרונה - ערעור אזרחי (מחוזי מרכז) 3031-05-25 דוד קונפינו נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים (מיום 14.1.2026, השופטת רבינוביץ' ברון, השופטת צנציפר הלפמן, השופטת אזולאי) שם נקבע כך - "תביעה נוספת בגין הוצאות שכבר נפסקו מנוגדת לעקרון סופיות הדיון ולהלכות מעשה בית דין הבאות ליישמו. ראו, בעניין זה, את פסק דינו של בית המשפט העליון בקשות עירייה אחרות 61/77 , אנג'ל נ' מייש, פ"ד לא (3) 673, 676-675 (1977), שבמסגרתו נדחה ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה "תביעתם של המערערים להוצאות משפט בגין המשפטים הקודמים שהתנהלו בנדון ואשר לגביהם נפסק כי כל צד ישא בהוצאותיו... קביעה זו לכל הדעות, מעשה-בית-דין היא, ואין לחזור ולדון בה שנית . עוד ראו תיק אזרחי (מחוזי מרכז) 62844-01-14, נאות מזרחי בערעור מיסים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ראשון לציון, בפסקה 145 לפסק הדין (28.3.2018), שם צוין כי: "פסיקה בעניין הוצאות מהווה מעשה בית דין ואין לחזור ולדון בה בשנית. וראו גם רשות ערעור אזרחי (מחוזי חיפה) 26204-12-19 , מועצה מקומית אעבלין נ' מעונות ג'אודת נשאשיבי בע"מ12.2019))".
- יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין הוצאות תיקונים בסך של 250,000 ₪ וכן בהוצאות השבת הנכס לקדמותו בסך של 354,568 ₪ [סעד חמישי וסעד שביעי המופיעים לעיל בסעיפים 2(ה) ו2(ז) לפסק הדין]
- הערה כללית והתייחסות לכפל פיצוי - כבר מיד ייאמר שאפילו אם היה מקום לקבל את דרישת התובעים לפיצוי בסך של 250,000 ₪ בגין השמשת הבריכה ולפיצוי נוסף בסך של 354,268 ₪ בגין השבת הנכס לקדמותו - הרי היה צורך לערוך חישוב, האם כלל הפיצויים בגין הנזקים אינו חופף לסכום הפיצוי המוסכם. ובמילים פשוטות - אפילו היה נקבע להלן שהתובעים זכאים לפיצוי בגין דרישות אלה - הרי עדיין אפשר והפיצוי היה "נבלע" בפועל בסכום הפיצוי המוסכם, ור' ההתייחסות המשפטית בסעיף 8.6 לעיל, וכן הפירוט והתחשיב בסעיף7(ב) להלן.
- לגופו של ענין, התובעים אינם זכאים לפיצויים הנדרשים ולענין זה יובאו הדברים הבאים:
- ראשית, מדוע אין לקבל את דרישות התובעים לתשלום פיצוי בגין השמשת הבריכה והשבת הנכס לקדמותו - התובעים צירפו תמונות המתעדות את מצב הדירה, ואין חולק על כך שהדירה לא נמסרה לתובעים במצב "מושלם". ואולם, אין מדובר בדירה חדשה מקבלן, מדובר בדירה יד שניה שנרכשה במצב AS IS"" (נספח 1 לכתב התביעה המתוקן). על מנת להוכיח את הנזקים, היה צורך להציג את מצב המסירה לעומת המצב בעת חתימת הסכם המכר. אכן מדובר בנטל ראיה והוכחה כבד ובכל מקרה, התובעים לא עמדו בו ולא הוכיחו מה היה מצב הדירה במועד החתימה על ההסכם אל מול המצב שבו היא נמסרה.
- שנית, מדוע אין לקבל את דרישות התובעים לתשלום פיצוי בגין השמשת הבריכה והשבת הנכס לקדמותו - באשר לדרישת פיצוי בגין תיקונים בסך של 250,000 ₪ בשל השמשת בריכה (ס' 43 לסיכומי התובעים). התובעים מפנים לנספח ב' להסכם, אותו נספח תכולה אשר ציינו בתחילת תביעתם שהם ביטלו כדין. לא ניתן לטעון מחד גיסא, שהסכם התכולה בוטל כדין ומאידך גיסא - לנסות ולקבל פיצוי בגינו. כאן ייאמר שככל שייקבע והתובעים זכאים לפיצוי בסך של 250,000 ₪ בגין 'השמשת הבריכה' - הרי יהיה צורך לקבוע שהתובעים מחויבים בתשלום התכולה ובתוכה הבריכה, בסך של 270,000 ₪.
- שלישית, מדוע אין לקבל את דרישות התובעים לתשלום פיצוי בגין השמשת הבריכה והשבת הנכס לקדמותו - התובעים לא הוכיחו את עלות התיקונים שבוצעו בפועל ולא צירפו אסמכתאות לתשלום. לענין זה, נשאל והשיב התובע כך (ערעור מיסים 22 לפר', ש' 23-32):
"עו"ד ארביב: אתה יכול להראות לי את החשבוניות בבקשה? של מה שילמת? על השיפוץ.