עו"ד בר: אין לי כרגע את החשבוניות (מדברים ביחד)
העד, מר גרינבאום: אני יכול גם מהטלפון לשלוח.
עו"ד ארביב: לא, לא. תקשיב, אתה לא צירפת חשבוניות.
העד, מר גרינבאום: למה? בכתב הגנה יש חשבוניות.
עו"ד בר: סליחה, אני צירפתי חוות דעת. אני לא תובע את החשבוניות. החשבוניות הרבה מעבר לחוות דעת. אני לא תובע אותם.
כב' הש' ברקאי: בסדר אדוני. שמעתי. עו"ד בר, שמעתי, אבל אני שואל אותו עכשיו את החקירה.
העד, מר גרינבאום: יש את כל החשבוניות לשלוח לך"
ובהמשך (ערעור מיסים 18, ש' 11-14):
עו"ד ארביב: יש לך חשבונית להראות לי שתיקנת את המעלית?
העד, מר גרינבאום: בטח.
עו"ד ארביב: איפה היא?
העד, מר גרינבאום: אני מניח שבאחד המסמכים"
בשולי הדברים אציין שנתתי דעתי לכך שהתובעים ניסו לצרף לתגובה לבקשה לדחיית מועד דיון שהוגשה ביום 1.6.2025, מסמכים שלא בא זכרם בתצהיר. מובן שאין מקום להתייחס למסמכים אלה כחלק מהראיות בתיק.
- רביעית, מדוע אין לקבל את דרישות התובעים לתשלום פיצוי בגין השמשת הבריכה והשבת הנכס לקדמותו - התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת מומחה לבדק בית מיום 30.5.2023 (נספח 25 לכתב התביעה המתוקן). במטרות חוות הדעת צוין כי היא נעשית "לשם איתור ליקויים בעבודות ו/או אי התאמות". בחוות הדעת מציין המומחה ליקויים שונים בדירה. כך למשל מציין "נמצאו תיקוני שפכטל בולטים ולא מקצועיים בכל הדירה" (ס' 1 לחוות הדעת); "ליקויי איטום" (ס' 2 לחוות הדעת); "ליקויי נגרות" (ס' 3 לחוות הדעת); "ליקויי ריצוף וספי שיש" (ס' 4 לחוות הדעת); "ליקויי אלומיניום" (ס' 5 לחוות הדעת); "ליקויי אינסטלציה" (סעיף 6 לחוות הדעת) ועוד. כאמור, מדובר בדירה שאינה חדשה, שנרכשה במצב AS IS"" כאשר לא הוכח מה היה מצב הדירה במועד הרכישה ביחס למצב הדירה במועד המסירה.
כאן המקום להדגיש שגם התובע הודה, למשל באשר לבעיות האיטום והרטיבות - שכי לא מדובר בנזקים שנגרמו לדירה באופן מכוון. וכך העיד התובע (ערעור מיסים 26 לפר', ש' 26-28):
"כב' הש' ברקאי: אבל הרטיבויות ונזקי המים זה לא בגלל ההשתוללות שאמרת שהיית בבית.
העד, מר גרינבאום: כנראה שלא, כנראה שזה לא קשור. עוד פעם, אני לא איש איטום מוסמך, אבל הבית היה עם הרבה רטיבויות חדשות שלא היו כשראינו אותו"
- יש מקום לקבל את דרישת התובעים לפיצוי בגין תשלום לקבלן פינוי בסך של 44,460 ₪, בכפוף לכך שאין מדובר בכפל פיצוי [סעד שישי המופיע לעיל בסעיף 2(ו) לפסק הדין]
- התובעים נאלצו, לבסוף, לממן מכיסם את פינוי הנכס לקראת מסירתו לידיהם. אין ספק שאילו היו הנתבעים פועלים בהתאם להסכם - הרי הם היו נושאים בעלויות הפינוי. אשר על כן - יש לחייב את הנתבעים בעלויות הפינוי בהם נשאו התובעים.
- התובעים הציגו אסמכתאות (חשבוניות - נספח 24 לכתב התביעה המתוקן) להוצאות שונות בגין הפינוי. אחת החשבוניות נקבה בסך של 44,460 ₪ - הוא הסכום הנתבע ובגינה יש לחייב את הנתבעים. אין מקום לחייב בגין חשבונית נוספת על סך של 25,740 ₪ - שלא נכללה בפירוט כתב התביעה.
- לצד האמור לעיל, וכפי שכבר הובהר - בהמשך פסק הדין יהיה צורך לערוך תחשיב של כלל הפיצוי בגין נזקי התובעים [ר' סעיף 9.7(ב) להלן]. ככל שהסכום הכולל של פיצוי התובעים יהיה נמוך מסכום הפיצוי המוסכם (1,000,000 ₪) הרי לא ייקבע פיצוי נוסף.
- יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין השמשת מערכת Stardome בעלות 51,480 ₪ [סעד שמיני המופיע לעיל בסעיף 2(ח) לפסק הדין]
- התובעים ציינו שהדירה נמכרה כאשר מותקנת בה מערכת חכמה. לטענתם - בין מועד חתימת ההסכם לבין מועד מסירת הדירה החריבו הנתבעים את המערכת כליל ועלות תיקונה הוא 51,480 ₪. ביחס למערכת זו, נשאל והשיב התובע כך (ערעור מיסים 31 לפר', ש' 4-15, ההדגשות לא במקור):
"עו"ד ארביב: רגע. יש פירוט בנספח, פירוט של הרכיבים שקיבלת בנוסף לבית. אני לא ראיתי פה מערכת חכמה. לא בפירוט של הרכיבים וגם לא ראיתי את זה בהסכם המכר. מי מכר לך מערכת חכמה?