169   לצד האמור, נדרש יסוד נפשי של המחשבה הפלילית.  עבירות מנע אלה, המיועדות למנוע את היווצרות התנאים לגיבושו של המצב המסוכן, מחייבות מודעות לתנאים הרלוונטיים (מודעות להתנהגות ומודעות לנסיבות).  את רכיבי המודעות להתנהגות והמודעות לנסיבות ניתן להוכיח באמצעות חזקת העיוורון המכוון.

170. בענייננו הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את הירי לעבר המתלונן כשהוא נושא נשק שמסוגל לירות קליעים, שבכוחם להמית אדם, ובאמצעותו ירה לעבר המתלונן פעמיים, כאשר קליע בקוטר 9 מ"מ חדר לגופו. הנאשם אישר כי אין לו רישיון לשאת נשק (עמ' 620 לפרוט').  הנאשם היה כאמור מודע למעשיו ולנסיבות בהן נשא את הנשק ואף עשה בו שימוש.
171. על יסוד האמור, אני קובע כי התקיימו יסודות העבירה של נשיאה והובלת נשק שלא כדין ביחס לנאשם, ועל כן יש להרשיעו בעבירה זו.

שיבוש מהלכי משפט

172. סעיף 244 לחוק העונשין, קובע כך:

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לעניין זה, 'הליך שיפוטי' - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

עבירת שיבוש מהלכי משפט מתייחסת לאפשרות מניעתו או הכשלתו של ההליך השיפוטי או לאפשרות יצירת עיוות דין, ותכליתה להבטיח תקינותו של ההליך המשפטי, לחזק את אמון הציבור בפעולת הרשות השופטת ורשויות אכיפת החוק.  עבירה זו אינה מתייחסת אך להליך השיפוטי בפלילים, אלא לכל הליך שיפוטי, לרבות הליכים אזרחיים ומנהליים, ואף הליכים טרום שיפוטיים, כגון הליכי חקירה על ידי הרשות החוקרת.  שיבוש מהלכי משפט עשוי להתקיים במגוון דרכים, לרבות במישור סדרי הדין ובמישור הראייתי.

דרישת היסוד העובדתי אינה כוללת התקיימות של רכיב תוצאתי.  כך שאין נפקא מינה אם פעולות השיבוש אכן הביאו לידי מניעת ההליך השיפוטי, לידי הכשלתו, חלקו או כולו, או לידי עיוות דין.  כפי שהוטעם בפסיקה, הרכיב ההתנהגותי, של "העושה דבר", מנוסח באופן רחב ביותר, והדוגמאות המובאות בסעיף, כגון העלמת ראיות, אינן ממצות, כפי שמעידה החלופה "ובין בדרך אחרת" (ראו: רשות ערעור פלילי 7153/99 אלגד נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 729, 743 (2001)).

דרישת היסוד הנפשי הינה של מחשבה פלילית, מודעות להתנהגות ולנסיבות, אשר ניתן להוכיח גם באמצעות שימוש בחזקת העיוורון המכוון, בתוספת כוונה מיוחדת ביחס למטרה של מניעת ההליך השיפוטי, הכשלתו או הבאה לידי עיוות דין.  "הליך שיפוטי" לעניין זה כולל גם חקירה פלילית.  כך שהמעשה נעשה מתוך שאיפה או מטרה להשגת התכלית האסורה, שהוראת חיקוק זו מבקשת למנוע (ראו: גבריאל הלוי תורת דיני העונשין, כרך ד', עמ' 313-314 (2010)).  בעבירה זו חלה הלכת הצפיות, לעניין הוכחת הכוונה המיוחדת.  לפי הלכת הצפיות, צפייה מודעת בפועל, בעת התקיימות ההתנהגות, כי הגשמת המטרה היא אפשרות קרובה לוודאי, שקולה כנגד הכוונה המיוחדת כי המטרה אכן תוגשם והיא משמשת תחליף לכוונה המיוחדת המתייחסת למטרה.