אם כן, מודל ההתנסויות כשלעצמו אינו מממש באופן מלא את חובת השוויון, אלא הוא "צעד בדרך" אליה. ההתנסות היא לעולם פתרון זמני - שנועד להכשיר את הקרקע למצב קבע שבו נשים ישולבו במסגרת התפקידים באופן שוויוני (למעט במקרים חריגים, שיימצא כי אין זה אפשרי לנוכח מהות התפקיד או אופיו).
- אשר על כן, בהיבט העקרוני - על המשיבים לבצע את ההתנסויות באופן שלא יחטא לתכליתן - שהיא להוות צעד לקראת שילוב מלא של נשים בכל התפקידים המאפשרים זאת מבחינת מהותם ואופיים. לאור תכלית זו יש לבחון את ביצוע מודל ההתנסויות, כדי לקבוע האם הוא מהווה פתרון מידתי בכל זמן נתון. כך למשל, אילו היה נמצא כי ההתנסויות מבוצעות שלא במתכונת ההולמת את תכליתן - למשל כדי 'לצאת ידי חובה' - לא מן הנמנע כי המסקנה הייתה כי מודל ההתנסויות חדל להיות מידתי.
לפיכך, אינני סבורה כי מעת שהתקבלה ההחלטה על ביצוע ההתנסות במועד כלשהו ובמתכונת זו או אחרת - המחלוקות שנותרו בין הצדדים בהכרח נוגעות למישור היישומי בלבד. זאת משום שכאמור שאלת אופן ביצוע ההתנסות משליכה ברמה המהותית על השאלה האם ההתנסות היא אכן פתרון מידתי העומד באותה עת בדרישות הדין לאור מכלול נסיבות העניין. על כן, המשיבים נדרשים ליישם את המודל הניסויי שהוצע על ידיהם בהתאם לאמות מידה שיבטיחו זאת.
- כך, למשל, ככלל אין לקבל מצב שבו התנסות אחת שלא הניבה פרי תביא לסגירת שעריו של תפקיד או יחידה בפני נשים. כישלון של התנסות בודדת אינו יכול בדרך כלל לשמש כהוכחה מכרעת בנוגע לאי-כושרן של נשים לשמש בתפקיד באופן קטגורי. על המשיבים לתת את הדעת לכך שעם ההתקדמות מהתנסות אחת לאחרת, ועם פתיחת יחידות רבות יותר בפני נשים, שיעורי ההצלחה בהן עשויים לעלות. לא מן הנמנע כי עם צבירת הניסיון והפקת הלקחים - תהליכי השילוב יתבצעו בצורה מוצלחת יותר. הדעת נותנת גם כי עם התרחבות היקף הגיוס של נשים לתפקידי לחימה - שורות המבקשות להתגייס לתפקידי לוחמה ילכו ויעלו, ועמן גם תימצא התאמה הולכת וגוברת לתפקידים.
כך גם מלמד הניסיון. המועמדות לשירות ביטחון אינן מודעות תמיד לאפשרויות הפתוחות בפניהן - וככל שאפשרות זו תהיה נפוצה ומוכרת יותר, כך גם יגדל טווח השאיפות של המועמדות לשירות ביטחון. בנוסף כאשר מועמדות לשירות ביטחון משתתפות כיום בימי המיון הייעודיים - ספק אם הן ממצות את הפוטנציאל שלהן בהשוואה לגברים אשר מתכוננים פיזית ומנטאלית במשך שנים לאותם המיונים. מקובלים עלי בהקשר זה דבריו של חברי כי משמדובר בשינוי חברתי-תרבותי, הרי שלמשך הזמן עשויה להיות השלכה מכרעת בהיבט החינוכי והתדמיתי (פסקה 81 לחוות דעתו). יש להימנע אפוא ממצב שבו הפערים הקיימים ינציחו את עצמם. כדברי השופטת דורנר - החשש בסגירת מקצוע בפני נשים הוא מפני "מעגל קסמים" שבו מדיניות ההפליה מאששת סטריאוטיפים נגד נשים - והתדמית הנמוכה שנובעת מכך מהווה בסיס להמשך ההפליה (ראו פסקה 6 לעיל).