פסקי דין

בית דין גבוה לצדק 3227/20 מיקה קליגר נ' שר הביטחון - חלק 9

13 אפריל 2026
הדפסה

נעם סולברג

משנה לנשיא

 

 

השופטת דפנה ברק-ארז:

  1. נאה דורש - ונאה מקיים. כך שומה עלינו לומר למשיבים שבפנינו, ובהתאם לכך להורות על קבלת העתירה באותם היבטים שלה שטרם קיבלו מענה הולם לאורך שנות ההתדיינות בתיק.
  2. חברי המשנה לנשיא נ' סולברג כתב דברים יפים וחשובים ביחס לזכותן של נשים לשוויון בשירות צבאי, גם בתפקידי לחימה, ואני מסכימה עם עיקריהם ומברכת עליהם. בפסק דינו של חברי נפרסה התשתית החוקית והחוקתית שביסוד הדברים, אשר עוגניה הנורמטיביים - שבשלב הנוכחי כבר אינם חדשים - מצויים בחקיקה ובהלכה הפסוקה כאחד.  אלה מורים כי עקרון העל החולש על ענייננו הוא שוויון ההזדמנויות בין גברים לנשים בכל הנוגע לשיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי, לרבות תפקידי לחימה.  אכן, במישור העקרוני חברי ואני רואים עין בעין.  אולם, אני חולקת על התוצאה האופרטיבית שאליה הגיע.
  3. בנושא שבפנינו נאמרו לאורך השנים הרבה מלים יפות, אך המציאות - חרף התמורות שחלו בה - לא התעלתה לרמתן במידה מספקת. הקושי אף מחריף בהתחשב בכך שבעת הזו, הניסיון המעשי מלמד שאין מדובר עוד בדיון עיוני בזכויות ערטילאיות, כי אם בעובדת חיים מוגמרת: בשנים האחרונות נשים השתתפו בתפקידי לחימה שונים והפגינו הצלחה "בשטח".  בהתאמה, גם הביקוש להתמיין לתפקידי לחימה בקרב נשים עולה.  דא עקא, מגמת השילוב הגוברת נתקלת פעם אחר פעם ב"תקרת זכוכית" חדשה.
  4. על רקע זה, לאחר כשש שנים שבהן העתירה תלויה ועומדת - אני סבורה שיש מקום להפיכת הצו על-תנאי למוחלט בכל הנוגע לראש העתירה שעניינו שילובן של נשים במסגרת התנסות במערך השריון המתמרן. בהתאם להצהרתם העדכנית של המשיבים, התנסות כאמור מתוכננת להיפתח במחזור הגיוס של חודש נובמבר 2026.  לשיטתי בשלה העת להקנות לכך תוקף מחייב של פסק דין.  לצד זאת, אני מצטרפת לעמדתו של חברי המשנה לנשיא סולברג בסוגיית ההוצאות.
  5. נקודת המוצא לדיון בפנינו הוא הצו על-תנאי שהוצא ביום 27.6.2023 (בהרכב הקודם שדן בעתירה - הנשיאה א' חיות עם השופטות ע' ברון ו-ר' רונן).  צו על תנאי זה נדרש לשלושה סעדים: אחד שעניינו התנסות במחלקת ניוד או מרגמות באחת מחטיבות החי"ר המתמרן; שני שעניינו התנסות במערך השריון המתמרן; ושלישי שעניינו התנסות ביחידות מובחרות ומיוחדות המקיימות הליכי מיון.
  6. בזמן שחלף מאז ניתן הצו על-תנאי קוימו, לפחות באופן חלקי, שניים מן האפיקים שפורטו - התנסות ביחידת ניוד הפועלת בכפיפות לחטיבה מתמרנת וכן התנסות ביחידות מובחרות מיוחדות.  לעומת זאת, ההתנסות בשריון המתמרן טרם החלה, חרף העובדה שחלפו בינתיים כמעט שלוש שנים.  אכן, לא היו אלה ימים רגילים, בלשון המעטה.  מלחמה קשה ועקובה מדם עברה על מדינת ישראל מאז השבעה באוקטובר 2023, וההתמודדות עם השלכותיה טרם נשלמה.  בכך היה כדי להצדיק או לפחות להסביר את דחיית ההתחלה של ההתנסות בשילוב נשים בשריון המתמרן.  בהתאם, קיבלנו הודעות עדכון מעת לעת ואפשרנו לצבא לקצוב מחדש זמנים לתחילת התהליך.  ראוי להזכיר: מלכתחילה צוין בכתב התשובה כי ההתנסות לשילוב נשים בשריון המתמרן תחל בסוף שנת 2024.  בהמשך, על רקע אירועי המלחמה נמסר כי זו נדחתה לחודש נובמבר 2025.  כעת מועד זה חלף גם כן והתבשרנו על כוונה להתחיל בהתנסות רק שנה לאחר מכן, בחודש נובמבר 2026, בכפוף "לנסיבות המבצעיות ולאפשרותו של חיל השריון להקצות את המשאבים והקשב הפיקודי הנדרשים לשם הצלחתה".  מנקודת מבטי, לא ניתן עוד להסתפק בהצהרות מעורפלות מסוג זה.  לאמיתו של דבר, מדובר בדחייה שאין לה שיעור, שלשיטתי אף אינה מתיישבת עם המחויבות ששוקפה לבית המשפט בשלבים קודמים.
  7. בשונה מחברי המשנה לנשיא סולברג אינני סבורה אפוא שהעתירה מיצתה את עצמה.  לפחות בכל הנוגע לשילוב בהתנסות בשריון המתמרן, לא ניתן עד כה מענה המניח את הדעת.  כמו כן, אינני סבורה כי ניתן לומר שהמחלוקת בנסיבות העניין הצטמצמה למישור היישומי בלבד.  גם אם ההיבטים העקרוניים אינם שנויים במחלוקת של ממש, יש לזכור כי הוצאתם של העקרונות מן הכוח אל הפועל היא נדבך חשוב וחיוני בחתירה לשוויון, ואין להקל בכך ראש.  העתירות שבפנינו לא כוונו להצהרה חגיגית שתיחרת עלי ספר, אך תיוותר כאבן שאין לה הופכין.  הן נועדו להביא לשינוי ממשי תוך עיגון של עקרון השוויון - שיסודו כאמור הן בחקיקה והן בפסיקה - בקרקע המציאות.  לא למותר להזכיר כי היבט חשוב בנוסחו של הצו על-תנאי התייחס לעיתוי פתיחתן של ההתנסויות האמורות, תוך שצוין כי המשיבים נדרשים להסביר מדוע אלה לא ייפתחו "כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות" שכבר הוחל בהן.  גם במובן זה שאלת העיתוי ניצבה במוקד הדיון לאורך כל הדרך, ולא כעניין יישומי בלבד - אלא כעניין שבמהות.  דחיית ההתנסות בשריון המתמרן פעם אחר פעם אינה משקפת אך קושי יישומי, כי אם פגיעה נמשכת בשוויון.  בהקשר אחר ציינתי כי "בתחום המשפט מוכרת המימרה הגורסת כי 'צדק מאוחר הוא צדק שנשלל' (justice delayed is justice denied)" (בית דין גבוה לצדק 6733/21 ‏עמותת "צדק לילדים" נ' שר הבריאות, פסקה 38 [נבו] (8.5.2024)).  נראה שמימרה זו יפה גם לענייננו, כך שעיכוב כשלעצמו יכול לייצור קושי שאינו רק יישומי או טכני.
  8. אני מסכימה עם חברי המשנה לנשיא סולברג כי ההתפתחויות שחלו לאורך שנות ההתדיינות הביאו לשינוי של ממש בתשתית שהונחה ביסוד העתירה. אולם, אלו הם פני הדברים רק ביחס לשניים מבין שלושת הראשים של הצו על-תנאי שהוצא.  ההחלטות החדשות שהתקבלו ביחס לראש האחרון שנותר תלוי ועומד ביטאו אמנם התקדמות מסוימת.  אולם, וזה עיקר, הן לא הביאו לשינוי של ממש בתשתית הנוגעת לשילובן של נשים בשריון המתמרן.  ההפך הוא הנכון: שעריו של השריון המתמרן נותרו סגורים בפני נשים - במשך שנות דור לפני הגשת העתירה, וגם במהלך שש שנות ההתדיינות בה.  נתון יסודי זה נותר על כנו, והוא אבן הבוחן המרכזית לשאלה האם בעת הזו דין העתירה להימחק.  אני משיבה על שאלה זו בשלילה.
  9. לא למותר לציין כי המענה החלקי להשתלבות נשים ביחידות השריון המתמרן אינו רק פרט אחד שחסר.  במובנים רבים זהו מרכיב מרכזי של הצו על-תנאי שניתן מבחינת הסיכוי המעשי לתמורה ממשית בשילובן של נשים לוחמות ביחידות היבשה.  היחידות המיוחדות, כשמן כן הן - מיוחדות.  מספר המתקבלים אליהן הוא מצומצם, גם בקרב הגברים.  ההתנסות ביחידת הניוד נתקלה בקשיים הנוגעים להתאמה פיזיולוגית.  לנוכח האמור, בעת הזו ההתנסות בשריון המתמרן היא בעלת פוטנציאל המשמעותי ביותר לשילוב נשים בתפקידי לחימה מן הבחינה המספרית.  במובן זה מדובר באפיק חשוב, ולא בחלופה אחת מני רבות.
  10. חברי המשנה לנשיא סולברג ציין בהתייחס לתקדים המכונן שנקבע בתיק בית דין גבוה לצדק 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94 (1995) (להלן: עניין מילר) כי "המחלוקת... גודרה, בעיקרו של דבר, לשאלה אם התבססות צה"ל על 'טעמים תכנוניים', 'כדאיות מערכתית' ו'מגבלות ארגוניות' מצדיקה למנוע מנשים באופן גורף את האפשרות להתמיין לקורס טיס, מבלי להתחשב ביכולותיהן.  התשובה שניתנה על שאלה זו - היתה בשלילה; נקבע, כי המדיניות האמורה של צה"ל, עולה כדי הפליה הפוגעת באופן פסול בזכות החוקתית לשוויון" (פסקה 43 לחוות דעתו).  על רקע זה, אינני סבורה שיש לייחס משקל משמעותי להבחנה שבה חברי מצדד בהמשך חוות דעתו "בין התחשבות בשיקולים כגון דא לצורך החלטה על שאלת עצם קיומה של ההתנסות, לבין התחשבות בהם לשם קביעת מועד פתיחת ההתנסות" (פסקה 64 לחוות דעתו).  לאמיתו של דבר, לא מצאתי כי בנסיבות העניין מדובר בהבחנה שעומדת על רגליים איתנות.  להתרשמותי, טענותיהם של המשיבים בדבר ההצדקה לדחיית ההתנסות מעת לעת - כדוגמת הצורך ב"קשב פיקודי" וב"הקצאת משאבים" - דווקא מחדדות את המתח עם פסק הדין שניתן בעניין מילר.  אפילו ניתן היה לקבל את הטעמים הקונקרטיים לדחייה זו או אחרת בפתיחת ההתנסות, נראה שהמשקל שיש לייחס לטעמים מסוג זה פוחת כאשר הדחייה היא חוזרת ונשנית.  בסופו של דבר, הדחיות מצטברות זו לזו ו"הכמות הופכת לאיכות".  דחייה ועוד דחייה, ואז דחייה נוספת - בעולם המעשה, כמוהן כמניעה גורפת.  ובל נשכח כי ענייננו ממוקד בשלב ההתנסות בלבד, כאשר הדרך להסדרת מסלול קבוע לגיוסן של נשים לשריון המתמרן תלויה בתוצאותיה, ובמובן זה - עודנה לוטה בערפל.  לכאורה, אנו נמצאים בעידן אחר, המשתקף בין השאר במחויבות שביטאו המשיבים לשילובן של נשים גם בתפקידי לחימה.  אולם, יש להיזהר שמא הרטוריקה הנכונה תישאר ללא גיבוי מעשי לאורך זמן.
  11. אינני מתעלמת מקשיי התקופה, החל במלחמה המרה שפרצה ביום השבעה באוקטובר 2023 והמשך בסבבי הלחימה מול איראן, האחרון שבהם במהלך כתיבתו של פסק הדין.  על רקע זה המתנו בסבלנות רבה למספר רב של עדכונים מן המשיבים, תוך שאנו מייחסים משקל ממשי לאילוצים הביטחוניים.  עוד אבהיר כי לאחר שעיינתי בדברים, אני סבורה כי אין בנספח החסוי שהוגש די כדי להצדיק העדר התחייבות לתאריך קונקרטי לתחילתה של ההתנסות.  אכן, מטבע הדברים המועד המדויק יכול להיות דחוי במידת מה, ולהשתנות בהתאם לצרכי הצבא ולתנאים הביטחוניים.  כך אכן היה עד עתה.  אך פטור בלא כלום אי אפשר.  יש להגדיר באופן ברור מועד אחרון לביצוע ההתנסות, כעוגן קבוע ומחייב.  אני חוששת שסיום הדיון שבפנינו בהצהרות בעלות חשיבות אך ללא סעד קונקרטי - יחזיר אותנו במידה רבה לנקודת ההתחלה.
  12. בהתחשב במכלול השיקולים שהוצגו לפנינו, אני סבורה כי יש לראות במועד העדכני שבו נקבו המשיבים גבול עליון לפתיחת ההתנסות לשילוב נשים בשריון המתמרן. כשלעצמי הייתי נכונה להורות על מועד מוקדם אף יותר לתחילת ההתנסות, אולם מטעמים מעשיים הנוגעים לצורך לאפשר היערכות מתאימה, ולא כל שכן על רקע מאמצי הלחימה הנמשכים - ניתן לשיטתי להסתפק במועד שהציעו המשיבים ולפתוח בהתנסות לשילוב נשים בשריון המתמרן החל ממחזור הגיוס של חודש נובמבר 2026.  המועד האמור מותיר למשיבים מרחב גמישות גדול דיו ומעניק להם זמן היערכות מספק.  אין אפוא מקום להמשיך ולאפשר את דחייתה של ההתנסות עוד ועוד.  נדרש לעגן את המועד שצוין כמועד מחייב בפסק דין.
  13. אני מבקשת להוסיף ולומר את המובן מאליו במידה רבה, ובכל זאת חשוב שייאמר: שילובן של נשים בתפקידי לחימה אינו מקדם רק את מימושה של הזכות לשוויון, אלא משקף גם את הצורך של הצבא עצמו להפיק את המרב מהפוטנציאל האנושי הקיים במדינת ישראל לצורך התמודדות עם האתגרים הביטחוניים.  אין מדובר אפוא ב"איזון אינטרסים" בין הצורך הביטחוני לבין הזכות לשוויון.  נהפוך הוא: אלה הם שני וקטורים המורים לאותו כיוון.
  14. למעלה מן הצורך אוסיף גם את זאת: גורמי הצבא התייחסו לצורך לבצע התנסות מדוקדקת ומפורטת בכל הנוגע לשילובן של נשים ביחידות השריון המתמרן.  התנאים האופטימליים לעריכתה של התנסות זו במתכונת המלאה הלכו והתרחקו בשל אירועי המלחמה.  על רקע זה ניתן לתהות אם לא היה מקום לראות בתקופת המלחמה שחלפה לא רק גורם מעכב לעריכת הניסוי ב"תנאי מעבדה", אלא גם "מחקר שדה" שסיפק עדויות רבות ביחס לתפקודן של נשים בשדה הקרב בתקופה זו, לרבות בכוחות השריון (ומבלי להקל ראש בהבחנה בין פעילות כוחות השריון בהגנת הגבולות לפעילות של שריון מתמרן).  למעשה, מסוגלותן ואומץ ליבן של נשים חזרו ובאו לידי ביטוי במסגרת הלחימה הקשה בשנים האחרונות.  מבחינה זו, המלחמה אולי הצריכה עיכוב מסוים בחלק מן היוזמות, אך בד בבד סיפקה בעצמה משנה הצדקה לקידום המהלך, וזאת על בסיס הצלחות מוכחות.  הדברים יפים לא רק בשמי הארץ, אלא גם על הקרקע המוצקה שלה.
  15. חברי המשנה לנשיא סולברג הזכיר, ובצדק רב, את העובדה ששילובן של נשים בתפקידי לחימה בצבא, כמו גם קידום נשים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, הוא חובה מפורשת הנובעת מן החוק עצמו.  אבקש להמשיך בדרך ההשוואה ולציין כי גם שילוב נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי לוקה עדיין בחסר, חרף הוראות חוק מפורשות ועתה אף לאחר שניתנו פסקי דין של בית המשפט העליון בנושא זה (ראו: בית דין גבוה לצדק 1363/23 שדולת הנשים בישראל נ' הממשלה [נבו] (פסק דין מיום 24.2.2025; החלטות מהימים 28.10.2025, 11.1.2026, 19.2.2026 ו-16.3.2026)).  הניסיון אפוא מלמד כי אין די בעקרונות נכונים.  לא המדרש עיקר, אלא המעשה.
  16. ומן הכלל אל הפרט: אציע כי נורה על הפיכת חלקו הנותר של הצו על-תנאי למוחלט במובן זה שנשים ישולבו בהתנסות במערך השריון המתמרן לא יאוחר ממחזור הגיוס של חודש נובמבר 2026.
  17. לפני חתימה אציין כי כעת הונחה בפני חוות דעתה של חברתי השופטת רונן ואני רואה להצטרף לדבריה החשובים. מסלול ההתנסות שעמד ביסוד ההתדיינות התווה מלכתחילה התחלה צנועה ויש להיזהר מהפיכתה של התנסות חד-פעמית לחזות הכול.  מכל מקום, ומשהדיון בפנינו תחום לגדרו של הצו על-תנאי - הפיכתו למוחלט ממוקדת בהתנסות שטרם הוחל בה עד היום במערך השריון המתמרן.

 

     

עמוד הקודם1...89
10...17עמוד הבא