הכרעה
משבאנו לכך יש לברר האם סירוב להענות לדרישות המבקש עולה כדי חוסר תום לב.
ככלל, חברה המבקשת לגייס הון בדרך של הנפקת מניות ללא פניה לציבור, רשאית להחליט איזה מידע לחשוף בפני הגוף אליו היא פונה בהצעה לרכוש מניות. מטבע הדברים תרצה לשכנע את הניצע בכדאיות העיסקה, ועל כן תחשוף בפניו במסגרת בדיקת נאותות את המידע המבוקש. כך מקובל בעולם העסקים. אולם, אין חובה משפטית לאפשר בדיקת נאותות, ועניינו של הניצע להחליט אם לקבל את ההצעה ולרכוש את המניות על יסוד המידע והמצגים אותם המציעה מוכנה לחשוף בפניו. הניצע לא יוכל לאכוף על המציע בטרם כריתת החוזה חשיפת מידע או מסמכים שאין הוא חפץ לגלותם.
היה ויכרת חוזה, ויתברר ובדיעבד כי הוצג מידע כוזב או מטעה, או כי לא גולו עובדות אשר על פי הנסיבות ראוי היה לגלותן, יעמדו לניצע הסעדים הקבועים בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973.
המיוחד בענייננו הוא שמדובר בגיוס הון מבעלי מניות קיימים, כאשר החלטת בעל המניות אם להשתתף בגיוס ההון משפיעה על השיעור היחסי של אחזקותיו במניות החברה.
אי השתתפות בגיוס ההון משמעותה דילול חלקו היחסי של בעל המניות במניות החברה.
זאת ועוד, בענייננו בעלי המניות המכהנים כדירקטורים מצויים בכל הנוגע לעסקי החברה, ועשוי להיות להם עניין באי חשיפת מידע, חיובי או שלילי, רלבנטי להחלטת בעלי המניות, כדי למנוע מהם אפשרות לקבל החלטה מושכלת, גם אין לחברה אינטרס לגיטימי למניעת המידע המבוקש.
במצב דברים כזה, אם אין מדובר בהמנעות ממתן מידע כדי להגן על אינטרס לגיטימי של החברה, כמו הגנה על סוד מסחרי או עיסקי, או מניעת פגיעה במשא ומתן בין החברה לבין צד שלישי, סירוב לספק מידע הדרוש לניצעים עלול להיחשב שימוש בזכות בחוסר תום לב.
ומן הכלל אל הפרט, המחלוקת שבפני. השאלות אותן יש לברר הן, האם המידע המבוקש אמנם דרוש לשם קבלת החלטה בשאלת השתתפות בגיוס ההון, האם מסירת המידע המבוקש עלולה לפגוע באינטרסים הלגיטימיים של החברה, והאם המבקש מעונין במידע בתום לב כדי להחליט אם להשתתף בגיוס ההון, או שמא המידע כלל לא מבוקש לצורך קבלת החלטה בדבר השתתפות בגיוס ההון, כי אם לאיסוף מידע לצורך העימותים הקיימים והעתידיים בין המבקש והחברה.
התרשמותי מהחומר שבפני היא שהמידע המבוקש אינו דרוש למבקש לקבלת החלטה בנושא ההשתתפות בגיוס ההון, ויש רגליים לחשש שהמידע מיועד למחוזות אחרים, לשימוש במאבקו של המבקש בחברה.