| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
| ע"א 9784/05 |
| ע"א 11366/05 |
| ע"א 8258/07 |
| ע"א 8279/07 |
| בפני: | כבוד השופט א' גרוניס |
| כבוד השופט ס' ג'ובראן | |
| כבוד השופטת א' חיות |
| המערערת בע"א 9784/05 והמשיבה בע"א 11366/05, ע"א 8279/07 ובע"א 8258/07: |
עיריית תל אביב יפו |
| נ ג ד |
| המשיבים בע"א 9784/05 והמערערים בע"א 11366/05: |
1 ידידיה גורן, עו"ד |
| 2. שולה סלונימסקי | |
| 3. שושי בר, עו"ד |
| המשיב בע"א 8258/07 והמערער בע"א 8279/07: |
4. הנריק רוסטוביץ, עו"ד |
| המשיב בע"א 8279/07 והמערער בע"א 8258/07: |
5. פנחס גלעד (גלדקוב), עו"ד |
| ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 3074/00 [פורסם בנבו], שניתן ביום 17.8.2005 על ידי כב' השופטת ד' פלפל ועל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 2649/00 [פורסם בנבו], שניתן ביום 24.6.2007 על ידי כב' השופטת ר' רונן |
השופטת א' חיות:
במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת התקשרה עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה) עם מספר עורכי דין בהסכמים למתן שירותי גביית חובות מוניציפאליים (בעיקר חובות ארנונה ומים ובפרק זמן מסוים גם גביית שיקים), ובהם: עו"ד ידידיה גורן (המערער 1 בע"א 11366/05) [פורסם בנבו], שהתקשר עם העירייה בשנת 1978 (להלן: גורן); שולה סלונימסקי (המערערת 2 בע"א 11366/05), שבעלה עו"ד ישראל סלונימסקי התקשר עם העירייה בשנת 1974 ולאחר פטירתו בשנת 1982 המשיכה היא את ההתקשרות עם העירייה, בין היתר באמצעות משרדו של גורן (להלן: סלונימסקי); עו"ד שושי בר (המערערת 3 בע"א 11366/05) שהתקשרה עם העירייה בשנת 1983 (להלן: בר); עו"ד ד"ר הנריק רוסטוביץ (המערער בע"א 8279/07) שהתקשר עם העירייה בשנת 1978 (להלן: רוסטוביץ); ועו"ד פנחס גלעד (המערער בע"א 8258/07) שהחל את דרכו המקצועית בשנת 1991 במשרדו של רוסטוביץ, תחילה כמתמחה ובהמשך כשותפו של רוסטוביץ (להלן: גלעד).
חמשת עורכי הדין שפורטו לעיל יכונו להלן ביחד: עורכי הדין.
בשנת 2000 באו לקיצן ביוזמת העירייה ההתקשרויות בינה ובין עורכי הדין. הערעורים שבפנינו עניינם בפסק דין מיום 17.8.2005 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא ד"ר ד' פלפל), בתביעה שהגישו גורן, סלונימסקי ובר בשל הפסקת ההתקשרות עימם, כאמור (להלן: פסק הדין בעניינם של גורן, סלונימסקי ובר), ובפסק דין נוסף מיום 24.6.2007 שניתן אף הוא בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) בתביעה שהגישו רוסטוביץ וגלעד באותו עניין (להלן: פסק הדין בעניינם של רוסטוביץ וגלעד). פסק הדין בעניינם של גורן, סלונימסקי ובר קובע כי הם זכאים בגין הפסקת ההתקשרות עימם, לפיצוי בסכום כולל של 9,926,511 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת תצהיריהם, ואילו פסק הדין בעניינם של רוסטוביץ וגלעד קובע כי הם זכאים בשל הפסקת ההתקשרות לפיצוי בסכום כולל של 73,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת תביעתם.
על פסק הדין בעניינם של גורן, סלונימסקי ובר הוגשו שני ערעורים, האחד על-ידי העירייה (ע"א 9784/05, להלן: ערעור העירייה) והשני על-ידי גורן, סלונימסקי ובר (ע"א 11366/05, להלן: ערעור גורן, סלונימסקי ובר). על פסק הדין בעניינם של רוסטוביץ וגלעד הוגשו שני ערעורים, האחד על-ידי גלעד (ע"א 8258/07, להלן: ערעור גלעד) והשני על-ידי רוסטוביץ (ע"א 8279/07, להלן: ערעור רוסטוביץ). בהחלטה מיום 6.8.2007 הורנו על איחוד הדיון בארבעת הערעורים בשל השאלות המשפטיות המשותפות המתעוררות בהם ופסק הדין שיינתן בהם יהיה אף הוא פסק דין אחד משותף. יחד עם זאת תובא, כמובן, בחשבון במסגרתו התשתית העובדתית השונה אשר שימשה בסיס להכרעה בכל אחד מפסקי הדין נשוא הערעורים.