החלטת הפיטורים
- ביום 29.10.2023 נחתמה החלטת המכללה בדבר פיטוריה של התובעת.
- בפתחו של המכתב נכתב כי:
"השימוע התקיים בעקבות תלונות רבות שהגיעו הן מקרב חברי סגל אקדמי והן מקרב סטודנטים על כי מרגע פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשבת 7.10.23 פרסמה ד"ר וורדה ברשתות חברתיות אליהן היא מחוברת, קריאות המעודדות את ארגון הטרור חמאס, במקביל לקריאות המגנות ומכנות במלים קשות את פעולת לוחמי צה"ל ומפקדיו להגן על מדינת ישראל ולהבטיח את שלומה."
- המכתב מפרט בקצרה את השתלשלות העניינים עד למעמד השימוע עצמו, לרבות את דבר התפטרותה של התובעת וחזרתה בה מההתפטרות (לגישת המכללה).
- עוד מפורט כי במהלך השימוע, ב"כ התובעת נתנה "פרשנות 'רכה' לדברים הקשים שנכתבו או שותפו ע"י ד"ר סעדה וכן ניתן הסבר ביחס לנסיבות כתיבת או שיתוף הפוסטים הקשים כמו למשל 'סערת רוחות' או שהות בלב ים בהפלגה ברגע שיתוף או כתיבת פוסטים."
- המכללה עמדה על כך ש"לא התרשמנו שיש חזרה או חרטה מהדברים הקשים שפורסמו", ושעל אף שהתובעת מצאה לנכון למחוק חלק מהפוסטים, הדבר נעשה "בלא שנתנה לעצם המחיקה כל ביטוי בדבריה בפני הוועדה או בפרסום אחר"
- המכללה ציטטה פרסום של התובעת בו נכתב: "הפלסטינים גם רוצים שלום. הם עשוקים ואדם עשוק רוצה נקמה, וירקוד על הדם...". המכללה ציינה שמדובר ב"קריאות עידוד ותמיכה למחבלי החמאס ושולחיו, וגינוי חריף של חיילי צה"ל".
- עוד מתואר במכתב כי התובעת סירבה במהלך השימוע להשיב לשאלה האם היא מגדירה את חמאס כארגון טרור, וכי על אף היותה "פעילת שלום" ו"שגרירת שלום בינלאומית" (המרכאות במקור), היא לא מצאה לנכון לגנות את טבח יום ה- 7.10.23. זאת, בניגוד לבאת כוחה, שבפתח ישיבת השימוע אמרה מילות נחמה וצער על אירועי אותו יום.
- לסיכום הדברים, נכתב במכתב הפיטורים כך:
"המכללה האקדמית לחינוך ערעור שונה קיי מכשירה מורים ואנשי חינוך בישראל. לא יעלה על הדעת שאישה כדוגמת ד"ר ורדה תעסוק בנושאים חינוכיים ובוודאי שלא יעלה על הדעת שזו תמשיך לחנך את דורות המחנכים הבאים. העובדה שלצדה של ד"ר ורדה יש מליצי יושר אינה משנה כלל ועיקר מחומרת ההתנהגות של ד"ר ורדה ועידוד הטרור על ידה. אין מדובר במקרה גבולי שאנו נאלצנו להתחבט בו. מדובר בתמיכה ממשית במעשי טרור ובאויבי ישראל ולפיכך, משקלם של אותם מליצי יושר, בטל בששים."
- המכתב מסתיים בהחלטה: "אנו מחליטים פה אחד על הרחקת המרצה ד"ר וורדה סעדה לצמיתות מהמכללה והותרת פיטוריה על כנם."
- המכתב נחתם על ידי נשיא המכללה, המנכ"ל והיועץ המשפטי, קרי, על ידי הגורמים שניהלו את השימוע מטעמה של המכללה.
- תמצית טענות הצדדים
ג.1. תמצית טענות התובעת
- התובעת טוענת שהנתבעת היא גוף דו מהותי. היא פועלת על פי רגולציה ציבורית של המועצה להשכלה גבוהה, מקבלת מימון ממשרד החינוך וממלאת תפקיד ציבורי מובהק. על כן היא מחויבת לכללים ולעקרונות של המשפט הציבורי.
- התובעת עבדה במכללה למעלה מ- 28 שנים. היא פעילת שלום בארץ ובעולם.
- בנתבעת חלות פרוצדורות שהן תקנון האתיקה ונהלי הנתבעת. חרף זאת, המכללה דרסה ברגל גסה את התקנון והתעלמה כליל מהוראותיו. ועדת האתיקה היא שהייתה מוסמכת לטפל בתלונה שהתקבלה נגד התובעת.
- גם בזימון לשימוע נכתב שהשימוע יתקיים בפני ועדת האתיקה, אך הנשיא בחקירתו חזר בו מגרסה זו וטען שלא הצליח לכנס את ועדת האתיקה. סעיף 5 לתקנון האתיקה מתאים לבירור התלונה נגד התובעת ואף מטעם זה טענת המכללה נטענת בחוסר תום לב.
- נציג הוועד דרש מהנשיא להשתתף בשימוע שנערך לתובעת אך סורב. בחקירתו, הנשיא טען שלא היה אז ועד עובדים. ועד המרצים קיים במכללה שנים רבות וניסיון הנשיא להתכחש לכך מקומם במיוחד.
- כיוון שהמכללה לא פעלה בהליך הנכון בהשעייתה ובפיטוריה של התובעת, פיטוריה אינם משתכללים והם בטלים.
- בהליך שנקטה הנתבעת נפלו גם פגמים חמורים ורבים. כך, התלונה שהתקבלה הוסתרה מהתובעת בניגוד לתקנון האתיקה ולכל דין; התובעת הושעתה על ידי הנשיא, בהתייעצות עם היועץ המשפטי, מיד למחרת סוף השבוע בו הגיעה אליו התלונה. השעיית בזק זו מעידה על רצונו של הנשיא להרחיק את התובעת מהמכללה, ומהר; הנשיא לא שקל לערוך בירור עם התובעת טרם השעייתה וטרם שנתן הנחיה להגיש תלונה למשטרה נגד עובדת כה ותיקה; השעיית התובעת נעשתה ללא מקור חוקי; השעיית התובעת נערכה ללא אזהרה ומבלי שהנתבעת פרסמה כללי התנהגות של אנשי סגל בזמן מלחמה; מכתב ההשעיה נכתב בחופזה רבה, תוך ליקוט וחיבור של ציטוטים מפרסומי התובעת בפייסבוק הפרטי שלה, ללא ציון תאריך פרסומם ולמה הם מתייחסים.
- לפי גילוי הדעת שנכתב על ידי מומחים לדיני עבודה (נספח 14 לכתב התביעה), כשמתעורר חשד לביטוי החורג מגדר הלגיטימיות יש לערוך בירור בזהירות ולהימנע מפרשנות מחמירה, תוך שימת לב לזכויות העובד. הנשיא נקט בגישה הפוכה.
- במכתב ההשעיה נכתב במפורש שההזמנה לשימוע תישלח בהמשך ובנפרד. על אף זאת, במכתב הפיטורים נכתב שהתובעת ויתרה על זכות השימוע וזאת לאחר שהתובעת שלחה הודעת דוא"ל למזכירת הנשיא ביום 15.10.2023. אלא שהזימון לשימוע נשלח למחרת, ביום 16.10.2023. לכן טענת המכללה שהתובעת ויתרה על השימוע נטענת בחוסר תום לב.
- במכתב הזימון לשימוע מיום 19.10.2023 לא הוזכרה עילת שימוע מוגדרת או סעיפי תקנון/ נוהל/ חוק עליהם עברה התובעת; התלונה וזהות המתלוננת לא נמסרו לתובעת וזוהי פגיעה בזכות הטיעון.
- במכתב השימוע נכתב כי התובעת תומכת בחמאס ובמעשיו בשבת השחורה. מכאן שפיטוריה של התובעת נעשו בגין פרסומיה הפוליטיים, מחוץ לכותלי המכללה, בהם היא ביטאה את השקפתה. פיטורים אלה מנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמשפט חוזר - 1988, לסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958 ולחופש הביטוי, שזכה למעמד של זכות יסוד חוקתית הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
- ב"כ התובעת התייחסה בשימוע רק לשלושת הפוסטים שצוטטו במכתב ההשעיה. יום לפני השימוע, התובעת שלחה לנתבעת טיעונים כתובים שמתייחסים לכך והנתבעת לא טרחה להודיע שהדבר לא מקובל עליה. היא בחרה להפתיע את התובעת והעלתה בשימוע פוסטים נוספים.
- השימוע נערך בפני "ועדת המשמעת לשעת חירום לדיון בענייני חברי סגל אקדמי". זוהי ועדה שלא הייתה מוכרת לתובעת, ורק בדיעבד היא גילתה שמדובר בוועדה ש"נתפרה" במיוחד כדי לפטרה, על מנת לעקוף את התקנון ואת הנהלים ולאפשר פיטורי בזק.
- המידע שנמסר לחברי הדירקטוריון בבואם לאשר את הקמת הוועדה הוא שגוי ושקרי; לחברי הדירקטוריון לא היה כל שיקול דעת כשאישרו את הצעת ההחלטה. אף לא נערך דיון כלשהו בין חברי הדירקטוריון. זוהי הפרת חובת האמונים מכוח חוק החברות, התשנ"ט - 1999.
- הנתבעת לא הקשיבה לתובעת בשימוע, לא שקלה את טענותיה ולא האמינה לה כשהסבירה שמדובר בהבעת צער ולא בתמיכה במחבלים. מרבית השימוע נערך כחקירה, כשבסופה ניתנה זכות טיעון לנשיא, על חשבון זמנה של התובעת.
- הנתבעת לא התייחסה ל- 28 שנות עבודתה של התובעת ולגילה המתקדם; הנתבעת לא התייחסה ברצינות הראויה למכתבים שקיבלה מקולגות של התובעת ומפעילי שלום.
- המכללה לא ערכה פרוטוקול שימוע כנדרש ואף לא שלחה לתובעת את הקלטת ישיבת השימוע, שנערך ב"זום". העובדה שהתובעת הקליטה ותמללה את השימוע אינה מפחיתה מחומרת התנהלותה של הנתבעת. זהו פגם מהותי.
- דברי הנשיא בסוף השימוע מעידים שהוא חש פגוע כציוני וכלוחם ושהחלטתו התקבלה עוד לפני השימוע והייתה החלטה רגשית ומהבטן. גם בהודעת הווטסאפ של יו"ר הדירקטוריון מיום 17.10.2023 כבר נקבע שהתובעת תומכת בארגוני טרור. כך נקבע גם במענה של המכללה לפונים אליה (מוצג נ/5). מכאן, שלא היה לתובעת כל סיכוי לשכנע בטיעוניה. כל זאת, בניגוד לדין.
- טענת הנתבעת לנזק לתדמיתה באה לעולם לראשונה בתצהירי הנתבעת. טענה זו אינה נכונה שכן התובעת הקפידה הקפדה יתרה על הפרדה מלאה בין פרסומיה ברשתות החברתיות לבין מקום עבודתה ומעולם לא פרסמה היכן היא עובדת.
- התובעת טוענת לאפליה על רקע לאום, בהיותה ערבייה, וזאת לאור הגילויים החדשים מדיון ההוכחות, במהלכו התגלה שלא ננקטו צעדים נגד חברי סגל יהודים שפרסמו דעות דומות לאלה של התובעת ואף קיצוניות יותר.
- כאמור לעיל, במסגרת סיכומיה התובעת הפחיתה את סכום התביעה והעמידה אותו על 674,353 ₪.
ג.2. תמצית טענות הנתבעת
- התובעת השתהתה במשך כשנה לאחר פיטוריה לשם הגשת תביעתה בתקווה שהזיכרון והתחושות בקשר לאירועי יום הטבח ובהמשך לאמירותיה הקשות של התובעת, עוצמתן והנסיבות בהן נאמרו, יוקהה בחלוף הזמן, והכל בעזות מצח ומתוך בצע כסף.
- העדים מטעמה של התובעת אישרו שלא כתבו את הפוסטים יחד עמה, לא נכחו עמה בעת כתיבת הפוסטים וממילא התובעת לא התייעצה עמם. לכן העדויות אינן רלוונטיות.
- התובעת אינה פעילת שלום ומעולם לא הייתה כזו. התובעת היא תומכת טרור בחסות של פעילת שלום ומעשיה ופרסומיה יעידו על כך.
- התובעת עבדה במכללה משך כ- 29 שנים, כך שהיא זוהתה יחד עם המכללה. התובעת אף הצהירה לגבי פועלה ותרומתה למכללה. לכן טענותיה כי פרסומיה הם "פרטיים" הן מלאכותיות ומיתממות. התובעת היא בעלת דף פייסבוק שבו למעלה מ- 11,000 חברים. אין מדובר ב"אתר פרטי", אלא בבמה להוצאת משנתה של התובעת בתהודה עצומה. את הנזק התדמיתי למכללה יש לבחון בהתאם.
- פרסומיה של התובעת שקדמו ליום 7.10.2023 לא התגלו להנהלת הנתבעת, ובלא התלונות שהתקבלו ביום הטבח, המכללה לא הייתה מודעת אף לפרסומיה המתייחסים ליום הטבח ולאלו שבאו לאחריהם. המכללה אינה מנהלת מעקב אחר התבטאויות המרצים ומטפחת, מעודדת ותומכת בחופש הביטוי.
- יש להישיר מבט לעיקרי הדברים ולפרסומי התובעת לגופם, ולא לגורמים שהביאו את המידע לידיעת המכללה.
- גם אם הרכב בית הדין היה מקבל החלטה אחרת מזו של ועדת הפיטורים, עדיין אין זה אומר שבית הדין אמור או צריך להתערב בהחלטת המעסיק. המכללה פעלה בתום לב ובאופן שקוף, מתוך דאגה לשמה הטוב של המכללה, לערכיה, לתלמידיה ולעובדיה, לרבות לסגל המרצים.
- הפרסומים הזדוניים והקשים של התובעת אינם נושא לפרשנות. מדובר בחוסר כבוד ללוחמי צה"ל, להוריהם, לבני משפחתם, להורים שכולים ולחיילים הפצועים שרק הם מאפשרים לתובעת ולמשפחתה להתגורר ולהתפרנס במדינת ישראל. התובעת בכלל פרסומיה לא מצאה לנכון לכתוב מילה אחת נגד ארגון הטרור חמאס.
- תצהירו ועדותו של ראש המועצה האזורית נווה מדבר (שהינו סא"ל במילואים) חשובים להבנת הנזק שהסבה התובעת למרקם היחסים העדין והחשוב שנשמר כל כך הרבה שנים במכללה.
- בסמוך ליום הטבח, החלו להגיע שמועות על אודות פרסומיה הזדוניים והמבישים של התובעת. המכללה דנה בדברים באופן טלפוני בשל המלחמה. היועץ המשפטי של המכללה אף נכנס לדף הפייסבוק של התובעת ושם התגלתה התמונה הגדולה. לאחר אותה התייעצות טלפונית, הוחלט על השעייתה של התובעת לאלתר.
- בתגובתה הראשונית מיום 16.10.2023 התובעת ביקשה לפטר אותה בלי שימוע, בהתרסה ותוך שלא הובעה כל חרטה או נסיגה מדברי ההסתה שפרסמה.
- ביום 18.10.2023 מסרה המכללה לתובעת מכתב סיום העסקה. בו ביום התובעת חזרה בה ועל כן ביום 19.10.2023 זומנה לשימוע. בזימון קיימת הפנייה לפרסומים המתוארים במכתב ההשעיה וניתנה לתובעת השהות הנדרשת לשם היערכות לישיבת השימוע.
- ביום 17.10.2023 התכנס טלפונית דירקטוריון המכללה ואישר, בדיון שהתקיים בווטסאפ, הקמת ועדה 'אד הוק' לשם טיפול במקרה. במכללה אין ולא נמצא כל תקנון או כללים הקשורים למקרים של פגיעה בחיילי צה"ל או עידוד מחבלים. אין מדובר בעניין פדגוגי, אקדמי או מנהלי אלא במעשים חריגים, חמורים וקיצוניים.
- השימוע התקיים בהיוועדות חזותית לאור המצב הביטחוני ששרר בדרום הארץ. לתובעת ולבאת כוחה ניתנה האפשרות לשטוח טענותיה באופן חופשי תוך שדבריה נשמעו בלב פתוח ובנפש חפצה. לא נשמעה כל טענה בדבר טענות נוספות שהיו לתובעת ושמנעו ממנה להעלותן.
- התובעת חזרה על ה'מנטרה' שהיא לא תומכת טרור, אך מאידך נתנה הסברים קלושים ומתריסים לפרסומיה הקשים נגד חיילי צה"ל. התובעת אף סירבה לאשר כי חמאס הוא ארגון טרור.
- במהלך השימוע, התובעת עמדה על דבריה, לא התנצלה ולא הסירה פוסטים נכון לאותו מועד. היא סירבה להגדיר את החמאס ארגון טרור, בעוד שאת צה"ל היא מכנה "צבא הטרור הישראלי". על כן, לא עלה בידי התובעת להפיס את דעתם של חברי הוועדה והתקבלה החלטה על סיום העסקתה.
- ניסיונה של התובעת להיתלות בוותק שלה ובתרומתה אינם אלא זריית חול בעיני בית הדין. כשמרצה בכירה בוחרת בעיצומה של מלחמה לפרסם דברי בלע ותמיכה בטרור לרבבות עוקבים, אין כל נפקות לעברה התעסוקתי.
- הטענה של התובעת שהנתבעת לא הצביעה עבורה על פוסטים היא ציניות אכזרית. מדובר בפרסומים של התובעת. היא יודעת היכן היללה מחבלים.
- השעיית התובעת בוצעה בתקופה בה ממילא לא התקיימו לימודים ועל כן לא נגרם לה כל נזק תעסוקתי.
- טענת התובעת שנדרש תקנון אתיקה כדי לאסור תמיכה בטרור ובטבח המוני היא מקוממת. ישנן נורמות יסוד שאינן דורשות כתב כדי להיות מחייבות.
- בניגוד לנסיבות בעניין ברוכין, בענייננו התובעת התפטרה בעצמה ולפנים משורת הדין, נערך לה שימוע ולבסוף הוחלט לאשר את התפטרותה. כמו כן, בשונה מעניין ברוכין, בענייננו אין כל חובה חוקית המחייבת סיום העסקה בהליך כזה או אחר. גם בעניין קראוס מדובר בפרסומים בתפוצה פנימית במקום העבודה ובענייננו מדובר בתפוצה כלפי חוץ לרבבות אנשים.
- התובעת לא הוכיחה כל נזק או הפסד ולא הוכיחה את שיעור ההכנסות שלה מאז פיטוריה. גם השכר הקובע עליו הצהירה אינו מדויק בלשון המעטה.
- שיעור הפיצוי שנתבע הוא חריג וקיצוני, שכן סיום ההעסקה נעשה עקב התפטרותה היזומה. הרף המקסימלי שניתן יהיה לפסוק בנסיבות אלה הוא 3 חודשי עבודה ותו לאף אשר גם הם מוכחשים.
ג.3. תמצית טענות התובעת בסיכומי התשובה מטעמה
- בסיכומי התשובה מטעמה, התובעת חזרה על עיקרי טענותיה וטענה שהנתבעת נמנעת באופן שיטתי מהתמודדות עם ליבת כל המחלוקות.
- לשיטת הנתבעת, די בהטחת האשמות קיצוניות כדי לתייג את התובעת כ"גורם עוין" ובכך להצדיק את פיטוריה.
- בניגוד לטענת הנתבעת, פסק הדין בעניין ברוכין רלוונטי מאוד לענייננו.
- חברי הדירקטוריון התבקשו, בתכתובת ווטסאפ, לאשר את נוסח היועץ המשפטי, המסמיך את הנשיא להקים ועדת משמעת וערעורים "כמקובל במוסדות להשכלה גבוהה" - לא ועדת פיטורים.
- "הפררוגטיבה הניהולית" אינה מוחלטת ואינה "מילת קסם". בענייננו, הנתבעת חרגה חריגה קיצונית מגבולות הפררוגטיבה הניהולית. בכך מתעצמת חובת הביקורת השיפוטית של בית הדין.
- הטענה בדבר הסתרת הכנסות נעדרת כל בסיס, מקוממת ומופרכת. בסיכומים, עודכן תחשיב הנזק הממוני בהתאם לנתונים העדכניים במועד ההגשה.
- בניגוד לטענת הנתבעת, העדים שהעידו מטעם התובעת מעידים על תרומתה האזרחית של התובעת למדינתה, על מחויבותה לדו קיום ולשלום ולפעילותה החברתית והפוליטית רבת השנים.
- דיון והכרעה
ד.1. השיח ברשתות החברתיות והפצת מידע כוזב
- קשה להפריז בחשיבותן של הרשתות החברתיות, המהוות את "כיכר העיר החדשה", בעיצוב השיח הציבורי, בפרט בתקופות בחירות, חוסר שקט ומלחמה ראו: ליאור וינשטיין וטל מימרן "כשהתותחים רועמים הרשתות החברתיות מסננות? על רגישות תרבותית בעת סינון תכנים" 262-261, מתוך: שנער וקרמניצר "שקט יורים? חופש הביטוי במלחמה 67, 69 (אדם שנער ומרדכי קרמניצר עורכים 2026 (להלן גם: "ויינשטיין ומימרן").
- בשל השפעתן הניכרת על השיח הציבורי, אין זה מפתיע שהרשתות החברתיות הפכו למקור מידע ולתחליף לתקשורת הממוסדת. בהתאם, סקר שבחן את הרגלי הצריכה והאמון בתקשורת וברשתות החברתיות, מצא כי Facebook היא הרשת החברתית השכיחה ביותר לצריכת חדשות
ראו: המכון הישראלי לדמוקרטיה "דוח צריכת תקשורת ורשתות חברתיות בישראל" (הודעה לעיתונות 1.5.2024).
- הרשתות החברתיות משפיעות על השקפת העולם החברתית, התרבותית והפוליטית של המשתמשים בהן. כך, מן הצד האחד, הן מרחיבות ומעצימות את שוק הדעות, ואולם מנגד יש לשיח ברשתות צד אפל ואלים. זאת, בין השאר, בשל המבנה הארכיטקטוני של הרשת, המאפשר דיאלוג מבלי "לפגוש" את האדם שבצד האחר (וינשטיין ומימרן, בעמ' 262).
- על כן, השיח ברשתות החברתיות כולל גם תופעות של מידע שקרי, אמירות גזעניות ואף הסתה לאלימות (שם). הדברים מתחדדים במיוחד לנוכח משמעותו ותפוצתו של מידע שקרי ברשת. כך, במחקר אמפירי שנערך בשנת 2018, ואשר בחן את דפוסי התפשטות של שמועות וידיעות אמתיות, שקריות ומעורבות, ברשת ה-twitter, נמצא כי המידע השקרי אינו "רק" נוכח ברשתות החברתיות, אלא מתפשט באופן שיטתי מהר יותר, עמוק יותר ורחב יותר ממידע אמיתי (Soroush Vosoughi, Deb Roy & Sinan Aral, The Spread of True and False News Online, 359 Science 1146 (2018).
- לפי אותו מחקר, המידע השקרי מתפשט לא משום יתרונות מבניים או אישיים של מפיציו (כגון מספר העוקבים או היקף פעילותם בפלטפורמה). במקום זאת, החוקרים מצאו כי מידע שקרי הוא חדש יותר, מעורר יותר תגובות של הפתעה וגועל, וכי מידע חדש נוטה להיות משותף מחדש בתדירות גבוהה יותר (שם).
- מחקר נוסף בחן את הקשר בין המאפיינים האישיים של הפרט (למשל, גיל, השכלה, שיוך מפלגתי) לשיתוף "חדשות כוזבות" ברשת ה-Facebook (Andrew Guess, Jonathan Nagler & Joshua Tucker, Less than You Think: Prevalence and Predictors of Fake News Dissemination on Facebook, 5(1) Advances, 4586 (2019) https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.aau4586).
- על פי הממצאים, אמריקאים מבוגרים יותר - ובייחוד בני 65 ומעלה - נטו יותר לשתף חדשות כוזבות ברשת ה-Facebook.
- גם במחקר עדכני יותר נמצא שככל שהגיל עולה, כך גדלה הנטייה לשתף מידע כוזב ברשתות החברתיות.
(Guilherme A. Ramos & Leaf V.an Boven, The Age of Misinformation: Older People Exhibit Greater Partisan Bias in Sharing and Evaluating (Mis) Information Accuracy, Journalof Experimental Psychology: Gen. 197 155(1), 2026).
- באותו מחקר נטען כי הקשר בין גיל לבין שיתוף מידע פוליטי כוזב נעוץ בכך שככל שהגיל עולה, גוברת ההטיה המפלגתית. בהתאם, מבוגרים נוטים יותר מצעירים לשתף, ואף להעריך כאמין, מידע התואם את זהותם הפוליטית, בין אם מדובר במידע אמיתי ובין אם במידע כוזב, לעומת מידע שאינו תואם זהות זו.
- נמצאנו למדים, אפוא, כי הרשתות החברתיות מספקות מידע זמין ומגוון, תוך מתן אפשרות לריבוי דעות ורעיונות. אלא שאליה וקוץ בה: ריבוי הקולות וההצפה במידע מביאות לא פעם לרידוד השיח, תוך מתן יתרון מובנה למידע שאינו משקף את המציאות כהווייתה. במאמרם, ויינשטיין ומימרן עומדים על קושי זה, המתחדד בזמני משבר ומלחמה.
- הצעתם היא, אפוא, ראשית, לגלות הבנה של ההקשר החברתי, התרבותי וההיסטורי של ביטוי או פרסום ברשתות החברתיות. הבנה זו היא חיונית לסינון תכנים פוגעניים, אשר מהווה מלאכה מורכבת. לטענתם:
00"היעדר הבנה של הרקע - עלול להוביל לדחיקה של ביטויים תרבותיים לגיטימיים מהשיח. בסינון תכנים בזמן מלחמות חשוב במיוחד להקפיד על מדיניות שלא תוביל לדחיקה של קולות מהשיח בכלל, ושל קולות המגיעים מקהילות הנפגעות במיוחד מהסכסוך."