ההשעיה:
- כפי שעולה מבחינת הנהלים והתקנון החלים במכללה, אין בהם הוראות לעניין השעיה של חבר סגל (יש בהליך של פיטורים פדגוגיים 'תקופת אזהרה' במהלכה יש הערכה של עבודת המרצה, אך זה אינו רלוונטי לענייננו).
- ההלכה הפסוקה קובעת כי:
"על פי הפסיקה, מעביד אינו רשאי להשעות עובד ללא מקור משפטי המסמיך אותו להשעותו. מקור משפטי זה יכול שיהיה חוק, הסכם קיבוצי, או הסכם אישי. בהעדר מקור חוקי להשעיה, הפסקת עבודה בעל כורחו של העובד, יש לה תוצאות משפטיות הניתנות להגדרה משפטית."
ראו: ערעור עבודה (עבודה ארצי) 1271/02 צבי דדון - מטבחי זיו (1990) בערעור מיסים (נבו 26.2.2004).
- ואכן, בהודעה על השעיה (ראו פרק ג' לעיל), אין הפניה למקור הנורמטיבי מכוחו ננקט צעד זה, ונראה שלא בכדי.
- יתר על כן, בהודעה על השעיה אין ציון של העבירות המיוחסות לתובעת ושבגינן היא מושעית. בהקשר זה לא למותר להזכיר, שכפי שציינו לעיל, שתקנון האתיקה קובע שכאשר מקרה מובא בפני ועדת האתיקה, עליה לנסח בכתב את מהות העבירה.
- משעה שהשעייתה של התובעת ננקטה ללא כל מקור נורמטיבי ומבלי שהתובעת הופנתה לעבירה או לעבירות המיוחסות לה ואשר עומדות בבסיס ההחלטה על ההשעיה, הרי שמדובר בהחלטה הנגועה בפגמים יסודיים ביותר, ואינה יכולה לעמוד.
- במצב דברים זה, הרי שמתייתר הצורך לדון ביתר טענות הצדדים לעניין השעיית התובעת.
הזימון לשימוע:
- כידוע, מטרת השימוע היא לאפשר לעובד להביא בפני מעסיקו את הדברים מנקודת מבטו ולנסות לשכנעו שלא לממש את כוונתו. חובת השימוע, אפוא, מבטאת את כבוד העובד כמי שקולו צריך להישמע. שיתופו בהחלטה מגביר את האמון בה, ומצמצם את הסיכון לשגיאות במסגרתה (מוסטפא קאסם "התשמע קולי? הליך השימוע וזכות הטיעון לפני פיטורים במשפט העבודה" 75 שנות עצמאות במשפט 748 (דפנה ברק-ארז עורכת 2023); ראו גם: ערעור עבודה (ארצי) 22774-06-20 אלמגור - אוניברסיטת בן גוריון, פסקה 143 לפסק הדין (נבו 1.9.2021)).
- לעניין זה, יפים דברי בית הדין הארצי בעניין גוטרמן:
"הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחס העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד [...]
ודוק. זכות הטיעון אינה מטבע לשון, אין לראות בה "טקס" גרידא [...] כדי לצאת ידי חובה [...] זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע [...]"