ראו: ערעור עבודה (ארצי) 1027/01 גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, לח 448, פסקה 14 לפסק הדין (2003); ההדגשות במקור.
- עוד נפסק כי אף שהשימוע יכול להיעשות במספר דרכים, ניתן לזהות מכנה משותף ביניהם, כדי להגשים את חובת השימוע, לרבות "מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע" (עניין אלמגור, שם).
- בענייננו, בדומה להודעה על השעיה, גם במכתב הזימון לשימוע לא אוזכרה עילה מוגדרת ואין הפניה לנוהל או לתקנון.
- בהקשר זה, לא ניתן להסתפק בטענת הנתבעת כי חומרתו של המקרה אינה דורשת נוהל מסוים. הדברים שהובאו לעיל לעניין השעיית עובד יפים מקל וחומר לעניין שימוע: על עובד לדעת מהו המעשה אסור שבגינו נשקל סיום העסקתו.
- יתר על כן, וכפי שביארנו לעיל, בתקנון האתיקה של המכללה קיים סעיף העוסק באופן מפורש בשאלת התבטאויות של חברי סגל אקדמי ועל כן יכול היה להתאים למצבים מעין זה. התובעת היא שהפנתה לאותו סעיף וטענתה מקובלת עלינו.
- כמו כן, לא ניתן להתעלם מכך שהמכללה עצמה הפנתה לתקנון האתיקה יותר מפעם אחת. כך למשל, במכתב הזימון לשימוע נכתב מפורשות כי השימוע ייערך בפני ועדת האתיקה של המכללה (ראו סעיף 27 לעיל). אף בכתב הגנתה של המכללה נכתב, בסעיף 56, כי ההליכים נגד התובעת ננקטו בהתאם להוראותיו של תקנון האתיקה. אלא שבמעמד השימוע, כאמור, היועץ המשפטי למכללה ציין כי אין הוראה המורה את המותר והאסור בזמן מלחמה וכי ישנם "כללי התנהגות בסיסיים" (ראו סעיף 36 לעיל).
- נראה, אפוא, כי גרסתה של המכללה לעניין תחולתו של תקנון האתיקה על ענייננו אינה עקבית.
- ודוק: אין מדובר בעניין פורמלי וקנטרני. החובה לעגן את שקילת סיום ההעסקה בנורמה שהופרה מהווה חלק אינהרנטי מזכות הטיעון, שהרי מבלי לדעת מהי מהות העבירה הנורמטיבית אותה העובד עבר, האפשרות העומדת לו להתגונן ולנסות לשכנע אחרת נפגעת אנושות.
- זאת ועוד: הכלל ההלכתי היסודי לפיו "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" יפה אף לענייננו. לעניין זה, יפים הדברים שנפסקו על ידי השופט אורן שגב בעניין קראוס:
"בעתות משבר ומצוקה חריגים כפי שאנו חווים מאז ה- 07.10.23, מן הראוי שהמעסיק יקבע כללי 'עשה ואל תעשה' במקום העבודה בכל הקשור להתבטאויות פוליטיות או להבעת דעות חריגות, וזאת על מנת לאפשר סביבת עבודה שקטה ורגועה לכלל העובדים, תהיה השקפת עולמם אשר תהייה."