.24התוצאה היא, שעורך דין אליעזר טויסטר ז"ל חב כלפי המערערים בגין
הנזקים שנגרמו להם, עקב העובדה שבשל רשלנותו נשללה מהם הבטוחה לקיום חיוביה של החברה על פי החוזה. בהיותו שותף במשיבה 4, מחייבות העוולה שביצע עורך דין טויסטר ז"ל את המשיבה 4(סעיף 18לפקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה-1975). כן חב בגין עוולות אלה גם המשיב 5, בהיותו שותף בשותפות בעת ביצוען של העוולות (סעיף 20(א) לפקודת השותפויות), וזאת גם אם לא הפר, באופן אישי, כל חובה כלפי המערערים.
משעמדנו על אחריותם של המשיבים 4-5, נדון עתה באחריותם של המשיבים 1-3, אשר כלפיהם נטען כי בהיותם מנהלים בחברה הפרו חובות כלפי המערערים.
אחריות המנהלים
.25המערערים תוקפים את החלטת בית המשפט שלא להטיל אחריות אישית על
המשיבים 3- 1שהיו מנהלי החברה בתקופה הרלוונטית. לעניין זה, טוענים המערערים לאחריות של המשיבים 1- 3להפרת החוזה על ידי החברה, ולאחריות נזיקית של משיבים אלה. האם יש יסוד לטענות אלה?
.26אפתח בשאלת האחריות החוזית. מן הקביעה, כי לא הוכח כי השתכללה הסכמה בין הצדדים לעניין רישום משכנתא על נכס הבטוחה לטובת בנק המזרחי, נגזרת המסקנה המתבקשת כי רישום המשכנתא לטובת הבנק היווה הפרה של התחייבות החברה בתוספת לחוזה לרשום משכנתא על נכס הבטוחה לטובת המערערים: בתוספת, הוקנתה למערערים הזכות לדרוש רישום משכנתא על נכס הבטוחה, כדי להבטיח כי יקבלו את התמורה החוזית המוסכמת. רישום משכנתא לטובת צד שלישי על אותו נכס עצמו עלול היה לסכל את יכולתם של המערערים לממש את זכותם זו. בהעדר הסכמה של המערערים לכך, מדובר בפעולה מנוגדת לחוזה, העולה כדי הפרתו (סעיף 1(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). בתוך כך, בהימנעות מגילוי רישומו של השעבוד לטובת צד שלישי יש משום הפרה של חובת תום הלב הקבועה בסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ממנה נגזרת חובת גילוי בין הצדדים לחוזה גם לאחר כריתתו (ראו, לענין זה, ערעור אזרחי . 3912/90Eximin s.aנ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פרארי בע"מ, פ"ד מז(4) 64, 76; כן ראו ערעור אזרחי 144/87מדינת ישראל נ' אינג' פבר חברה לבנין, פ"ד מד(3) 769, 778). הפרה זו עולה כדי הפרה של ההסכם עצמו (ראו ערעור אזרחי 3912/90הנ"ל, בעמוד 78).
האם נושאים המנהלים באחריות כלפי המערערים בגין הפרות אלה? נקודת המוצא
לבחינת אחריות זו של המנהלים טמונה בחוזה ובתוספת לו. מסמכים אלה מגלמים התקשרות חוזית בין החברה לבין המערערים. אין בהם נטילת חיוב חוזי על ידי המנהלים, ולמעשה אין המערערים טוענים אחרת. הכלל במצב דברים זה הוא, כי המנהלים אינם חבים כלפי המערערים בגין הפרות החוזה שנכרת בינם לבין החברה: קיימת הפרדה בין אישיותה המשפטית של החברה לבין מנהליה, והמנהלים אינם אחראים כלפי צד שלישי אשר התקשר בהסכם עם החברה (ראו .(, pennington . 173At p(1987,oxford) directo rs' personal liabilityעל ההגיון שביסוד עיקרון יסודי זה עמד הנשיא שמגר בענין ערעור אזרחי 407/89צוק אור בערעור מיסים נ' קאר סקיוריטי בע"מ, (פ"ד מה(5) 661, 698-699):