" ...כתוצאה משנוי במסיבות אין אפשרות מעשית לבצע את ההסכם הנ"ל באותה הדרך שנקבעה בהסכם הנ"ל, אם כי ההתחייבויות ההדדיות המפורטות בהסכם הנ"ל יכולות להתבצע בשלמותם" (ההדגשה הוספה).
דברים אלה שופכים אור על התוצאה אליה התכוונו הצדדים בהוראת סעיף 3לתוספת לחוזה, המורה על מחיקת סעיף 5לחוזה. הם מלמדים, כי תכליתה של הוראת סעיף 3, העומדת בלב התוספת, היא להתאים את אופן ביצועו של החוזה לשינוי שהתחולל בנסיבות, ואשר מנע מסירה של שלוש דירות באותו הבניין לידי המערערים. עולה ממנה כי הצדדים לא התכוונו לבטל את העיקרון שנקבע בסעיף 5, לעניין גודלו של השטח הכולל שיקבלו המערערים: הצדדים הצהירו באופן מפורש כי אין הם חפצים לשנות מהתחייבויותיהם המקוריות, אלא רק להתאים את דרך ביצוען למציאות החדשה בה פעלו. ברור, על כן, כי אין יסוד למשתמע מטיעוני המערערים, כאילו באה לידי ביטוי בתוספת לחוזה הסכמה כלשהי בין הצדדים בדבר הגדלת התמורה החוזית לה זכאים המערערים. ההיפך הוא הנכון: הוסכם באופן מפורש, על שינוי בטכניקה, לא במהות.
לכן, יש לפרש את סעיף 3לתוספת לחוזה כבא ליתן את התשובה לשאלה איזה דירות יקבלו המערערים מן החברה, במקום הדירות עליהן הוסכם בתחילה. אין לפרש את סעיף 3כאילו הוא בא לשנות את העיקרון, לפיו השטח הכולל של הדירות שיקבלו המערערים עומד על 300ממ"ר. הא ראיה, כי לגבי שתי הדירות הראשונות הנזכרות בתוספת לחוזה נאמר, כי שטחה לא יפחת מ- 100ממ"ר, ולגבי הדירה השלישית נאמר, כי "תהיה באותם ממדים כמו הדירות הקודמות". מכך עולה בבירור הנחת הצדדים, כי שטח כל אחת מן הדירות יהיה דומה, ויעמוד על 100ממ"ר. עולה מכך כוונתם הברורה, כי השטח הכולל שיקבלו המערערים יעמוד על 300ממ"ר, בדיוק כפי שהוסכם בחוזה המקורי.
.31גם את עמדת המשיבים 4- 5בנקודה זו איני יכול לקבל. משיבים אלה טוענים, כי שוויין של שתי הדירות שנמסרו למערערים עולה על שווי שלוש הדירות שהמערערים היו אמורים לקבל על פי המוסכם. על בסיס זה טוענים משיבים אלה, כי לא נגרם למערערים כל נזק בכך שנשללה מהם הבטוחה המוסכמת. טענה זו מבוססת על ההנחה, לפיה על פי המוסכם בין הצדדים, שווי הדירות שהמערערים היו אמורים לקבל עמד על 000, 330דולר, והואיל ושווי שתי הדירות שקיבלו המערערים בפועל עמד לפי חוות דעת שמאי על 000, 340דולר, יוצא כי לא נגרם למערערים כל נזק.
טענה זו נתקלת בשני קשיים. ראשית, היא מתעלמת מן ההוראה ההסכמית, לפיה