תשובת המשיב
- בפתח הדברים טוען המשיב כי המבקשים טרם העבירו לרשותו את ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך בבית המשפט המחוזי ודי לטענתו בעובדה זו כדי לדחות את הבקשה.
- עוד נטען, כי המבקשים אינם תוקפים כלל את תוקפו או את צורתו של שטר המשכנתא ואף מודים בחובם כלפי המשיב כאשר עיון בכתבי הטענות שהוגשו מטעם המבקשים מלמד כי הם מודים שהנכס משועבד למשיב. בנסיבות אלה, כך נטען, אין הם זכאים לבקש לעצור את הליכי המימוש אשר נעשים כדין ובאישורו של רשם ההוצאה לפועל. כן נטען, כי אין להקל ראש בנזק שעלול להיגרם למשיב אם תתקבל בקשת המבקשים לנוכח העובדה שהבטוחה היחידה העומדת לרשותו של המשיב הינה הדירה.
- המשיב טוען כי התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי הינה תובענה "בתחפושת" וכי מדובר בתובענה כספית. לגישת המשיב, צדק בית המשפט המחוזי כאשר לא נתן יד להגשת תביעה כזו, ושלא נעתר לבקשה לסעד הזמני. נטען, כי בהגשת התביעה חפצו המבקשים להתחמק מתשלום אגרה. על פי הנטען, המבקשים טוענים כי אין להם חוב כלפי המשיב וזאת לנוכח הנזקים שנגרמו להם על ידו. מכאן, שהמבקשים תובעים במסגרת תביעתם פיצוי כספי בגין הנזקים. בעניין זה אף נטען כי טענותיהם העובדתיות של המבקשים כנגד התנהלותו של המשיב הינן מופרכות וחסרות כל ביסוס או אסמכתא.
- בהתייחס למאזן הנוחות, נטען כי צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו. נטען כי החוב של המבקשים כלפי המשיב הינו חוב מסחרי שבגינו שעבדו המבקשים את דירת מגוריהם להבטחת חובות החברה שבבעלותם וחזקה עליהם כי ידעו היטב את משמעות אי העמידה בתנאי האשראי שהעמיד המשיב לרשות החברה.
- בנוסף נטען, כי הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע מימוש הדירה הוגשה בשיהוי ניכר. על פי הנטען, ביום 16.6.2009 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו פירוק זמני נגד החברה ומונה מפרק זמני לחברה. ביום 10.6.2009 הגיש המשיב כנגד החברה תביעה כספית. במקביל, ביום 18.6.2009 נפתח נגד המבקשים תיק הוצאה לפועל למימוש משכון הנכס אשר שועבד לטובת המשיב ומונה כונס נכסים. לפיכך, טוען המשיב כי ככל שלמבקשים טענות כנגדו או שברצונם לעכב את מימוש הנכס, היה עליהם להגיש תביעה שכנגד במסגרת התביעה הכספית הקיימת והדבר לא נעשה. נטען כי המבקשים המתינו במשך כשנתיים להגשת התביעה נשוא הבקשה ולפיכך לא יכול להיות ספק כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר.
- מעבר לכך, המשיב טוען כי התנהלותם של המבקשים מובילה לניהול של הליכים כפולים. המבקשים הגישו במסגרת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 בקשה לעיכוב הליכי ביצוע משכנתא, במסגרתה ביקשו לעכב את ההליכים כנגד מימוש הנכס. דיון בבקשה נערך בלשכת ההוצאה לפועל וטרם ניתנה החלטה בעניין. במקביל הגישו את התובענה ובה בקשה זהה, "בבחינת אותה הגברת בשינוי אדרת". בהתנהלותם זו, כך נטען, מבזבזים המבקשים את זמנו של בית המשפט ועושים שימוש לרעה בהליכי משפט.
- לבסוף, טוען המשיב כי הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים. על פי הנטען, המבקשים ביקשו להטעות את בית המשפט וליצור תמונה שאינה משקפת את המציאות. לטענת המשיב בבעלות המבקשת 1 דירה נוספת היכולה לשמש כדירת מגורים. עוד נטען, כי יש לדחות את הניסיון להציג את המבקשים כאנשים מבוגרים חסרי כל אשר עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך בשל פעולות המשיב. נטען, כי עובר לכניסתה של החברה להליך פירוק, עמד היקף חובותיה לכלל נושיה על כ-16 מיליון ש"ח. לפיכך, נטען כי אין לצייר תמונה לפיה היה זה המשיב שמימש את נכסי החברה והביא את המבקשים למצב בו הם חסרי כל. מימוש הנכנסים נעשו על ידי מפרק החברה ובהתאם להוראות בית המשפט. מעבר לכך, נטען כי למבקשים נכסים נוספים (מעבר לדירה הנוספת שבבעלות המבקשת 1) אשר לא הוצגו בבקשות השונות.