בד בבד, מסר הדין גם בידיו של שר המשפטים את היכולת להשפיע על כללי הסמכות המקומית, וזאת מכוח סעיף 33 לחוק בתי-המשפט. על יסוד הוראת חוק זו מוסמך השר, כפי שהסברתי, לקבוע את תחומי השיפוט הגיאוגרפיים של הערכאות השונות. ברור הדבר, כי השר רשאי להביא בגדר שיקוליו בהפעלתה גם ענינים הקשורים בהגברת יעילותה של מערכת המשפט או בשיפור השירות הניתן בה לציבור המתדיינים. סמכות דומה ניתנה בידי השר בסעיף 43 לחוק, באשר לבתי-משפט השלום, בסעיף 54 באשר לבתי-המשפט לענינים מקומיים, בסעיף 67 באשר לבתי-המשפט לתביעות קטנות, ובסעיף 2(א) לחוק בתי-משפט למשפחה.
- ברם, לשווא תבקש המדינה לתור אחר מקור הסמכה נוסף לכוחו של השר, באשר מקור כזה לא יימצא בדבר חקיקה של הכנסת. אם מוסמך השר לגרום להעברתם של תיקים ממקום דיון אחד למשנהו, אין זאת אלא כפועל יוצא מן השימוש בסמכותו שלפי סעיף 33. אכן, אפשר כי בעקבות שינוי בתחומיו של אזור שיפוט פלוני, שלאחריו תשתנה גם סמכותה המקומית של הערכאה הנוגעת בדבר, יועברו תיקים לערכאה לה מסורה סמכות השיפוט המקומית על-פי הכללים החדשים. ברם, בשל עקרון ההסתמכות, כמו גם מטעמים נוספים, יהיו אלה אך תיקים שהדיון בהם טרם החל. על-כן, לו דבק השר במקרה שבפנינו בנוסח דומה לזה שנקבע בתקנות לענין הקמתם של בתי-משפט מחוזיים בעבר – לאמור כי "ענין שלפי צו בתי-המשפט (הקמת בית-משפט מחוזי מרכז), הוא בסמכותו של בית-המשפט המחוזי מרכז, והוחל הדיון בו בבית-המשפט המחוזי תל-אביב, ימשיך בית-המשפט בתל-אביב לדון בו" (ובמשתמע – כי תיקים שטרם החל בהם הדיון, יידונו על-פי הסמכות המקומית החדשה) – כי אז לא היה נמצא כל פסול בפעולתו. מכל מקום, ברור הדבר שתיקים שאינם מושפעים מן השינוי בסמכות הגיאוגרפית, אין השר מוסמך להעביר. ולענין זה איני רואה הבדל אם בחר השר בעצמו את התיקים שיועברו, או, שלחלופין, הורה למנהל בתי-המשפט לעשות כן. זאת, והצדק בכך עם העותרים, מאחר שממילא לא יכול השר לאצול לאחר סמכות שאינה מצויה בידיו-שלו.
- מסיבה זו, השאלה המורכבת כשלעצמה, אם הכובע שחובש לראשו מנהל בתי-המשפט, מעניק בידיו את שיקול-הדעת המקצועי הנדרש לשם העברתם של תיקים בין ערכאות, אינה דורשת ליבון במקרה שבפנינו. אעיר רק, כי הפונקציה המרכזית אותה ממלא המנהל היא, כשם תפקידו, פונקציה ניהולית. חוק בתי-המשפט קובע, בסעיף 82 לו, כי המנהל ימונה בידי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, ויהיה "אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל". החוק מוסיף וקובע, כי אין הכרח שהמנהל ישמש כשופט, ובלשון החוק: "בין שהוא שופט ובין שאינו שופט". מכאן, שבהפעילו את סמכויותיו העיקריות, אין מנהל בתי-המשפט משמש כגורם שיפוטי במובנו הרגיל של מושג זה, ואיני משוכנע לפיכך כי לענין העברתם של תיקים נבדל הוא מהותית מן השר. מכל מקום, שאלה זו תונח לשעתה.