10.6 להשקעה בשותפות תלות בגורמים שונים ורבים אשר לא ניתן לצפותם מראש, כגון דרישות של רשויות או חוקים או הוראות מקומיות, וכן בסיכונים כלליים הכרוכים בהשקעה מחוץ לישראל, לרבות סיכונים פוליטיים וכלכליים, וכי שקלו היטב את כל גורמי הסיכון הכרוכים בהשקעה וקיבלו ייעוץ מתאים".
הנה כי כן, לפנינו מצגת לגביה נכתב במפורש כי מטרתה "מתן אינפורמציה כללית וראשונית בלבד, ואין בו להיות מצג כלשהו", והסכם מפורט שנחתם לאחר מכן ממנו ניתן להבין כי בהלוואת Non-recourse עסקינן "על כל המשתמע מכך". עמד על כך מנכ"ל לידר אינטרנשיונל דאז, למקין, בעדותו בבית משפט קמא:
"אז הם רצו להשתתף בחגיגה, סליחה שאני אומר את זה בצורת הרחוב, והם הצטרפו להשקעות האלה, הם ידעו בדיוק את הסיכון שהם לוקחים... ה-Non-recourse בא ואומר שהיכולת פירעון שלך כמשקיע, כמי ששם את הכסף היא אך ורק מהפרויקט הספציפי. ואם הפרויקט הספציפי שבגינו השקעת את הכסף קרס, הפסדת את כספך"(עמ' 138 לפרוטוקול).
על דרך ההיקש, שמא על דרך של קל וחומר, ניתן להשוות ענייננו להלכות הנוגעות למעמדו העדיף של הסכם מכר דירה על פני הפרוספקט שהוצג בשלב הטרום חוזי, מקום בו ניתן ללמוד מהסכם המכר או מהתוכניות/תשריטים/תרשימים שצורפו לו את הפרטים השנויים במחלוקת (ראו ע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבניין בע"מ נ' זאב, [פורסם בנבו] פס' 9-5 והאסמכתאות שם (18.11.2009)).
- לכך יש להוסיף את התרשמותו וקביעתו של בית משפט קמא כי ענייננו במשקיעים "ותיקים ומנוסים שזו לא השקעתם הראשונה", חלקם עורכי דין, אנשי עסקים ואקדמאים. היו מהם שטענו כי לא הבינו את משמעות הסכם השותפות או לא קראו אותו במלואו, וראו לדוגמה עדותו של ד"ר קובי מיכאלי בבית משפט קמא:
"אני לא מתחייב על זה שאני קראתי את כולו, אני גם לא מתחייב שהבנתי את כולו, חתמתי עליו, אני מבין את האחריות שעומדת מאחורי החתימה, אינני מתכחש לזה. אני רק אומר, שאני שאלתי לגבי הסיפור של מדוע כמה רשימה של גורמי הסיכון, לראות מבחינה מילולית-משפטית, הנפח שהיא תופסת הרבה יותר גדול ממה שהיא במצגת, שאלתי את השאלה הזאת. אמרו לי – 'זאת הפרוצדורה המשפטית המחייבת, זה דברים שאנחנו חייבים להכניס לחוזה'. אבל אני מבחינתי נשען על מה שהציגו במצגת ועל דברי ההרגעה שהם אומרים שם, כי אני מאמין בהם זה אנשים שאני קשור איתם כבר שבע שנים" (עמ' 16 לפרוטוקול).